1

1.         בפניי בקשה לעיכוב ביצוע הודעת הדרישה שהוציאה המשיבה, לפינוי העדר שבבעלות המבקש מתחום שיפוט העיר חיפה המוחזק בשטח ציבורי הסמוך לכביש 58 וכביש 22, ואשר הוצאה בהתאם לחוק עזר לחיפה (שמירת הסדר והניקיון), תשמ"ב-1981 (להלן: "חוק העזר").

2.         בפסק הדין שניתן על ידי ביום 7.5.2018, דחיתי את הערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים, אשר דחה בקשה שהגיש המבקש לביטול דרישה שהוציאה המשיבה לפינוי העדר .

3.         בהחלטת בית מפשט קמא, ולאור הסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים, נקבע, כי משלא השיג המערער היתר מאת העירייה (המשיבה) לרעות את העדר במקום ולאור צרכי פיתוח במקום, לא נמצאה עילה לבטל את הודעת הדרישה. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור בפניי וערעורו נדחה. במסגרת פסק הדין, קבעתי כי לבית המשפט לעניינים מקומיים לא היתה סמכות להידרש לבקשתו של המבקש. מכל מקום, ומאחר והצדדים הגיעו להסכמה דיונית, נדרשתי לטענות המבקש ומצאתי לדחות את הערעור אף לגופו.

2

4.         ביום 9.5.2018 הגיש המבקש בקשתו דנן, ובגדרה הוא מבקש לעכב את ביצוע הודעת הפינוי ב-15 ימים זאת על מנת לפנות לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור. המבקש נימק את בקשתו בכך שהעיכוב נדרש על מנת שלא לסכל את זכותו של המבקש לפנות לבית המשפט העליון. המשיבה מתנגדת לבקשה. היא טוענת כי סיכויי הערעור אינם קיימים, מאחר ומדובר "בגלגול שלישי".

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים ובשים לב כי חלפו מאז הוגשה בקשת המערער 11 ימים, ובשים לב לכך שמדובר בצו פינוי של עדר הרועה במקום, מצאתי כי באיזון הראוי, יעוכב ביצוע הצו ב-7 ימים נוספים מהיום, על מנת לאפשר למבקש להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ח, 21 מאי 2018, בהעדר הצדדים.