1

בפני ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב (כב' השופט י. חסדיאל) מיום 24.11.16, לפיו נדחתה באופן חלקי בקשת המערערים לביטול צו שיפוטי להפסקת עבודה, שניתן בהתאם להוראות סעיף 39 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק").

הרקע

2

ביום 25.9.16, לבקשת המשיבה, ניתן צו שיפוטי במעמד צד אחד, להפסקת עבודות בניה בבניין השייך למערערים, לגבי גרם מדרגות מפלדה המוביל מקומת הקרקע לקומת המרתף ופיר למעלית.

הבקשה לביטול הצו דנן הוגשה על ידי המערערים ביום 25.10.16. לאחר שנערך דיון במעמד הצדדים, במהלכו הובאו ראיות על ידי הצדדים, קבע בית משפט קמא כדלקמן:

לגבי גרם המדרגות, עדותו של המפקח שהובא מטעם המשיבה היתה "מגובשת ובהירה יותר" מדבריהם של עדי המערערים ולכן העדיף אותה על פני עדי המערערים.

לגבי פיר המעלית, קבע בית משפט קמא כי עדותו של המפקח "נעדרה את מידת ההחלטיות המצופה ממי שעל סמך תצהיר שחתם עליו הוצא צו שיפוטי". אשר על כן הורה בית משפט קמא כי הצו השיפוטי יוותר על כנו אך יצומצם לגרם המדרגות בלבד ואילו חלקו של הצו המתייחס לפיר המעלית, יבוטל.

להלן טיעוני המערערים בקליפת אגוז;

1. בית משפט קמא טעה כאשר נתן משקל רב מדי ובלתי סביר לעדותו של העד היחיד מטעם המשיבה, מפקח הבניה פוטשניקוב, כנגד שלושת העדים שהובאו מטעם המערערים.

2. בניגוד לקביעת בית משפט קמא, עדותו של המפקח בעניין גרם המדרגות היתה לא מגובשת ולא בהירה והעלתה ספק רב באמינותה.

3. בית משפט קמא מצא כי כל העדויות לא היו חד משמעיות. העולה מכך הוא כי קיים ספק אשר צריך לפעול לטובת המערערים.

4. טעה בית משפט קמא כאשר קבע כי על פי התמונות שהוצגו בבית המשפט, מדובר בגרם מדרגות חדש מפלדה וכי לאחר שיוף וצביעה לא ניתן להגיע לאותה תוצאה.

5. לא יתכן לתת אמון בדברי עד המשיבה לעניין גרם המדרגות כאשר בית משפט קמא לא נתן אמון בדבריו לעניין פיר המעלית.

דיון והכרעה

כבר עתה יאמר כי לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את כל הראיות שבתיק בית משפט קמא, לא מצאתי כי לא נפלה טעות בהחלטתו של בית משפט קמא ועל כן דין הערעור להידחות.

3

הערעור דנן בעיקרו הוא על קביעות בעניין מהימנות עדים וכידוע הלכה פסוקה היא כי ערכאת הערעור איננה מתערבת בממצאי מהימנות שקבעה הערכאה הראשונה, אלא במקרים חריגים ולעיתים נדירות, ולא זה המקרה שיש לעשות זאת.

למעלה מן הנדרש, גם לגופו של עניין, בדין נדחתה בקשת המערערים בחלקה.

בית משפט קמא, מחמת הזהירות, ביטל את הצו השיפוטי באופן חלקי, לגבי פיר המעלית וזאת מאחר ועדותו של מפקח הבניה מטעם המשיבה בנושא זה "נעדרה את מידת ההחלטיות המצופה ממי שעל סמך תצהיר שחתם עליו הוצא צו שיפוטי והרושם הכללי שעלה ממנה היה שממצאי הביקורת שערך אותו עד הושתתו על דעה בלתי נחרצת מהבחינה המקצועית, לגבי פשר מה שגילה במקום בו עומדת קונסטרוקצית פיר המעלית".

המפקח אף ציין בעדותו כי לא איתר במקום חיתוך קורה או חיתוך רצפה.

בנוגע לגרם המדרגות קבע בית משפט קמא כי עדותו של המפקח היתה מגובשת ובהירה, אימץ את דבריו, על פי התמונות שצילם במקום ותסקירי מכון התקנים קבע, בצדק, כי המשיבה הרימה את נטל השכנוע המוטל עליה.

בית משפט קמא לא נתן אמון בעדויותיהם "העמומות או המשתנות" בעניין זה של עדי המשיבה.

יצוין כי לאחר שעיינתי בתמונות שהוגשו של גרם המדרגות הנ"ל, התרשמתי גם אני כי אכן מדובר לכאורה בגרם מדרגות חדש מפלדה, כפי שקבע בית משפט קמא ולא בגרם מדרגות ששויף ונצבע מחדש, כנטען על ידי המערערים.

זאת ועוד, גם העד מטעם המערערים, המהנדס שגוב, העיד כי בניית גרם מדרגות חדש טעונה היתר בניה ומחייבת ביצוע בדיקת עומסים (עמ' 13 לפרוטוקול שורות 5-6). עוד הודה העד דנן כי המצוין באישור שלו לפיו פיר המעלית וחדר המדרגות נבנו לפני שנים רבות, נאמר לו על ידי אחרים ואיננו מבוסס על מסקנתו המקצועית (עמ' 13 לפרוטוקול שורות 21.-22).

אין פגם בכך שבית משפט קמא קבע כי דברי המפקח אינם מספקים על מנת להותיר את הצו השיפוטי על כנו בעניין פיר המעלית, אולם הם משכנעים דיים בנוסף לראיות האובייקטיביות הנוספות, התמונות, ולאחר שלא נתן אמון בדברי עדי המערערים, כמפורט לעיל, על מנת להרים את נטל השכנוע בעניין גרם המדרגות.

לא פעם נוהגים בתי המשפט השונים להשתמש בעקרון "העפרון הכחול" ומאמצים חלק מעדותו של עד ואינם מאמצים חלק אחר ממנה.

4

יתר על כן, התרשמתי כי דבריו של המהנדס שגוב בחקירתו הראשית שונים לחלוטין ובפרטים מהותיים, מדבריו בחקירתו הנגדית.

5

לאור כל האמור לעיל, אינני סבורה כי נפלה טעות בהחלטתו של בית משפט קמא ועל כן אני דוחה את הערעור.

ניתן היום, ט"ו אדר תשע"ז, 13 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.