1

1.         לפניי ערעור על פסק הדין שניתן, ביום 14.1.15, על ידי בית משפט השלום בקריות (כבוד השופטת לאופר-חסון), על פיו הורשעה הנאשמת בבנייה ללא היתר, של בית מגורים בן 3 קומות, המשתרע על שטח של כ- 340 מ"ר.

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה ונגזרו עליה העונשים כדלקמן:

א.        קנס בסך 35,000 ₪ או 7 חודשי מאסר תמורתו, לתשלום ב- 50 תשלומים חודשיים.

ב.         חתימה על התחייבות ע"ס 15,000 ₪ להימנע מלעבור אותה עבירה.

ג.         תשלום אגרת בניה בסך 10,540 ₪ ב- 4 תשלומים חודשיים.

ד.         צו הריסה למבנה, שייכנס לתוקף לאחר שנה - ביום 15.2.16, אלא אם עד אז יהיה בידי המערערת היתר כחוק.

2.         בערעורה טוענת המערערת, כי מפרוטוקול ביהמ"ש נשמטו טיעונים, הנוגעים לעניין המלצת בית המשפט לצדדים להגיע להסדר טיעון והעובדה שהם יצאו להפסקה על מנת לנסות ולהגיע להסדר. כן לא נכתבו בפרוטוקול דבריו של ב"כ הנאשמת, לאחר ההפסקה, לפיהם הוא הודיע לביהמ"ש, שיש הסדר והערת ב"כ הנאשמת, במהלך טיעונו לעונש של ב"כ המאשימה, אשר קבל על כך שב"כ המאשימה טוען שלא לפיה ההסדר.

לטענת ב"כ המערערת, הצדדים הגיעו להסדר בזמן ההפסקה, מחוץ לכותלי בית המשפט, לפיו ב"כ המאשימה יבקש קנס סמלי ולמרות זאת טען ב"כ המאשימה, כי יש להשית על המערערת קנס בשיעור שבין 35,000 ₪ לבין 50,000 ₪ ולא פחות מ- 40,000 ₪.

2

3.         ב"כ המשיבה אישר שבהפסקה הייתה ביניהם הידברות, במסגרתה הוא הסכים לבקש תשלום אגרה ללא כפל, צו הריסה, התחייבות וקנס, אך טען, שלגבי הקנס לא הייתה כל הסכמה והטיעון בענין זה נותר פתוח. במסגרת טיעונו לעונש הוא אכן ביקש אגרה בלבד (ללא כפל אגרה), התחייבות וקנס, בנוסף לצו הריסה.

לטענתו, הקנס מידתי, על הצד הנמוך, לאור היקף הבנייה.

ואמנם, לאחר ההפסקה הוגש כתב אישום מתוקן, לאחר שמעובדות כתב האישום המקורי נמחקה הכשרת הקרקע על ידי המערערת והנחת אבנים למסלעה בשטח של כ- 500 מ"ר בתוואי דרך וכן נמחקה עבירה של שימוש במקרקעין בניגוד לייעודם.

4.         ב"כ המערערת הגיש לבימ"ש קמא, שלוש בקשות לתיקון פרוטוקול בהן טען להשמטת הטיעונים מהפרוטוקול. בימ"ש קמא דחה את הבקשות באמרו, כי לא הוצג לביהמ"ש הסדר טיעון וכי בשום שלב לא אישר ב"כ המאשימה כי אכן נערך הסדר טיעון כלשהו בין הצדדים.

5.         דין הערעור דחייה.

לעניין תיקון הפרוטוקול - אין כל מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא, אשר שמע את טיעוני הצדדים וציין, במפורש, כי לא הוצג בפניו הסדר טיעון וכי הפרוטוקול הקיים משקף נאמנה את הדיון שהתקיים. (החלטות מתאריכים 20.1.15; 9.2.15 ו- 25.2.15).

גם בגובה הקנס (או ברכיב אחר כלשהו של גזר הדין), אין כל מקום להתערב. גזר הדין מאוזן וראוי והביא בחשבון את כל השיקולים הרלבנטיים. הקנס נמצא במתחם העונש ההולם ואין מקום להפחית ממנו.

6.         סופו של דבר - הערעור נדחה.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ה, 29 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.