לאחר האירועים המתוארים ולאור הפחד שחשה המתלוננת, היא נשארה ללון בבית אמו של המערער, ולמחרת היום לוותה על ידי אמו של המערער לתחנה המרכזית ועזבה את העיר אילת לטירת הכרמל. לאחר עזיבת המתלוננת ועד ליום 15.8.23 המערער שלח למתלוננת עשרות מסרונים, ביניהם מסרונים בעלי תוכן מאיים בכוונה להפחידה ולהקניטה.

המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל-28 חודשי מאסר בפועל, ועתרה להטיל על המערער עונש מאסר ברף האמצעי ועונשים נלווים.

ההגנה טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לשנת מאסר בפועל, ועתרה להטיל על המערער 10 חודשי מאסר, כתקופת מעצרו.

בית המשפט קבע שהמעשים המיוחסים למערער מהווים אירוע אחד. עמד על הערכים המוגנים בעבירות בהן הורשע המערער ועל מידת הפגיעה בהם, אותה הגדיר כגבוהה; על נסיבות ביצוע העבירות; ועל מדיניות הענישה הנוהגת. וקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל. בקביעת עונשו של המערער במסגרת המתחם שנקבע, שקל בית המשפט את עברו הפלילי של המערער, את העובדה שהוא לא לקח חלק בהליך טיפולי, ואת הצורך בהרתעת המערער ובהרתעת הרבים, ומנגד את נסיבות חייו המורכבות, תאונת הדרכים שחווה והביאה להחמרה במצבו הנפשי, התקופה הארוכה בה שהה המערער במעצר, השפעת העונש עליו ועל משפחתו, וזיכויו מחלק מהעובדות שיוחסו לו ומעבירת הפגיעה בפרטיות. ובסופם של דברים הטיל על המערער 18 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

תחילה, המערער ערער גם על הכרעת הדין, אולם בפתח הדיון היום הוא חזר בו מחלק זה של הערעור והתמקד בערעור על חומרת העונש ביחס לרכיב המאסר בפועל.

ב"כ המערער טוענת שמתחם העונש שנקבע חורג לחומרה ממתחמי העונש שנקבעו בפסיקה שהובאה על ידי בית המשפט בגזר הדין. מפנה לפסיקה מטעמה. טוענת שלא ניתן משקל מספיק לנתוניו האישיים של המערער. והיא עותרת להקל בעונש המאסר של המערער.

ב"כ המשיבה ציינה כי אמנם נפלו טעויות בגזר הדין בכך שבמסגרת הדיון בעונש הראוי בתוך המתחם בית המשפט התחשב בנתונים ונסיבות שאינם צריכים להישקל בהקשר זה. יחד עם זאת טענה כי העונש שהושת על המערער איננו מצדיק התערבות.

קראנו את כלל החומרים הנוגעים לענין ושמענו את טיעוני הצדדים והחלטנו להקל במידת מה בעונשו של המערער.

מעשי המערער חמורים. איומיו על המתלוננת קשים ובוטים, מעשה האלימות שלו כלפיה משמעותי, והתייחסותו הכוללת אליה מבטאת אובססיביות,כוחניות ואלימות מסוכנת.

מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלימות במשפחה הינה של חומרה מובהקת.

לכך יש להוסיף שהמערער הורשע לאחר שמיעת הראיות, לא הביע חרטה על מעשיו, ולא שולב בהליך טיפולי. כך שהצורך בהרתעתו ברור ומובהק.

מכלול הנתונים והנסיבות כאמור, מצדיק הטלת ענישה משמעותית על המערער.

מנגד, המערער בן 33. לפני מספר שנים הוא עבר תאונת דרכים שנראה שהשפיעה משמעותית על מצבו הנפשי המורכב. ועברו הפלילי כולל הרשעה משנת 2015 בתחום הסמים, שהתיישנה. בהכרעת הדין הוא זוכה מחלק מהמעשים שיוחסו לו בכתב האישום. והוא היה נתון במעצר, שתנאיו קשים משל מאסר, תקופה של 10 חודשים בטרם נגזר דינו וכיום הוא כבר נשא 14 חודשי מאסר מתוך 18 החודשים שהוטלו עליו. ובמהלך הדיון היום הוא חזר בו מהערעור על הכרעת הדין ויש בכך ביטוי מסוים לתובנה ולנטילת אחריות.

בהתחשב במכלול הנתונים והנסיבות הנוגעים לענין החלטנו לקצר מעט את תקופת המאסר של המערער ולהעמידה על 16 חודשים בניכוי תקופת מעצרו. ולבטל את רכיב הקנס.

יתר הוראות גזר הדין יעמדו בעינן.

ניתן והודע היום י"ג תשרי תשפ"ה, 15/10/2024 במעמד הנוכחים.

אליהו ביתן, שופט בכיר

אהרון משניות, שופט

יעקב דנינו, שופט