1

2

1.       ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט י' שמעוני) שניתן ביום 1.3.17 במסגרת ת"פ 58841-10-15.

2.       המערער הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן, בהסעת תושב זר השוהה שלא כדין- עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952; נהיגה בזמן פסילה- עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א- 1961; הסעת נוסעים במונית במספר העולה על הרשום ברישיון הרכב- עבירה לפי תקנה 502 לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961; ופזיזות בכלי רכב- עבירה לפי סעיף 338 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

3.       בית המשפט קמא הרשיע את המערער והטיל עליו 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות; 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים על כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל; קנס בסך 3,000 ₪; פסילת רישיון בפועל למשך 3 חודשים ו-12 חודשי פסילה על תנאי למשך שנתיים. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

4.       על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 8.4.15, במחסום המנהרות, מכיוון צפון לדרום, מירושלים לכיוון גוש עציון, הסיע המערער במונית 5 נוסעים- ארבעה נוסעים בתא הרכב ונוסע חמישי בתא המטען. כל הנוסעים הינם תושבי הרשות הפלשתינאית, וזאת מבלי שהיה בידם היתר שהיה כדין. בנסיבות המתוארות, נהג המערער ברכב שעה שרישיון הנהיגה שלו אינו בתוקף.

3

5.       מתסקיר שירות המבחן עולה כי המערער כבן 62, גרוש בשנית ואב ל- 6 ילדים, מתגורר בירושלים ועובד כנהג מונית. שירות המבחן ציין בתסקירו כי המערער נטל אחריות על ביצוע העבירות ולצד זה ביטא תחושות תסכול וקורבנות ביחס לרשויות אכיפת החוק. שירות המבחן המליץ על השתת צו שירות לתועלת הציבור.

טיעוני הצדדים

6.       לטענת המערער, שגה בית המשפט קמא כשלא התחשב בכך שאין בעברו של המערער עבירות דומות של הסעת שבחי"ם ובין הנימוקים לחומרה ציין את עברו התעבורתי של המערער מבלי שלקח בחשבון שמדובר במערער שברשותו רישיון נהיגה מזה 40 שנה, כאשר במשך 25 שנה עבד כנהג אמבולנס ולאחר מכן, עבד כנהג מונית. עוד נטען, כי שגה בית המשפט קמא בכך שיחס למערער פגיעה בערך המוגן בדבר זכותה של המדינה להגן על ריבונותה ולקבוע את זהות הבאים בשעריה, זאת מבלי שלקח בחשבון, שהשב"חים שהו בכל אותו יום ועד לשעה 21:00 לערך בגבולות מדינת ישראל, וזאת ללא קשר למערער, וכי המערער הסיע את השב"חים לכיוון היציאה משטח ישראל, דבר המקטין את המסוכנות הנשקפת מאותם שב"חים. כמו כן נטען, שהמשך עבודתו של המערער כנהג מונית ויכולתו להמשיך ולפרנס את משפחתו מהווים עבורו אופק שיקומי ויאפשרו למערער להמשיך ולנהל אורח חיים נורמטיבי. המערער מפרנס יחיד, אב לשישה ילדים ביניהם קטינה בת 9. שלילת רישיון הנהיגה למשך שלושה חודשים תפגע באופן קשה בו ובבני משפחתו. המערער טוען עוד כי שגה בית המשפט קמא משלא אימץ את המלצת שירות המבחן לפיו העונש שיש להטיל על המערער יהיה עונש חינוכי בדמות שירות לתועלת הציבור. די בעונש זה, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, בכדי להקטין סיכון להישנות העבירות.

7.       במהלך הדיון ביקש המערער לחזור בו מהערעור בנוגע עם שלילת הרישיון. הוסף כי הוכרז כפושט רגל בשנת 2015. מאז האירוע חלפו 3 שנים ללא אירועים נוספים והמערער הפנים חומרת מעשיו. הודגש שוב כי ההסעה הייתה לכיוון היציאה מהארץ (לכיוון המחסום). בנסיבות אלה, אין מקום להחמיר עמו ולמקמו ברף העליון. למערער הרשעות בתחום התעבורה אך מדובר בנהג מקצועי הנמצא על הכביש. שלילת רישיון הנהיגה מהווה עונש מחמיר עבורו.

על כן התבקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על המערער של"צ, אף נרחב, או לקצר את משך עבודות השירות.

4

8.       באת כוח המשיבה טענה כי בית משפט קמא הביא בחשבון את כל טענות המערער. מעיון ברישום התעבורתי עולה כי חלק ניכר מהרשעותיו של המערער מקורן לאחר שסיים לעבוד כנהג אמבולנס. חודש לפני גזר הדין ביצע המערער עבירת תעבורה והוגש כתב אישום נוסף מספר חודשים לאחר מכן (הוגש גיליון רישום), והמערער לא היטיב את דרכיו. מכל אלה יש לדחות את הערעור.

דיון

9.       בנסיבות המקרה, בהתחשב באינטרסים המוגנים, בנסיבות ביצוע העבירות על ידי המערער ועל אף הנסיבות המקלות , העונש שגזר בית משפט קמא אינו מחמיר עם המערער כלל וכלל ולא נפלה כל טעות המצדיקה התערבות ערכאת הערעור בגזר דינו של בית משפט קמא. למערער עבר תעבורתי עשיר מאד מאד. המערער, לא רק שהסיע שוהים בלתי חוקיים, אף הסיע אחד מהם, תוך סיכון חיים, בתא המטען. בית משפט קמא שקל את כל השיקולים לקולא ולא גזר עונש חמור על המערער. משכך, הערעור נדחה.

          המערער יתייצב לריצוי עבודות השירות ביום15.4.18.

ניתן היום, כז' באדר בתשרי תשע"ח, 14 במרץ 2018, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.