1

נוכחים:

ב"כ המערערת עו"ד קרן וקסלר

המשיב ובא כוחו עו"ד עלא תלאווי

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

בפנינו ערעור על גזר-דינו של בימ"ש השלום ברמלה בת"פ 47098-09-13 לפיו הורשע המשיב בעבירה של שב"ח ונידון להארכת מאסר על תנאי מ- 6 חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו בזמן ביצוע העבירה נושא גזר-הדין, לתשלום קנס בסך 2,500 ₪ שהמשיב לא יכול היה לשלם וריצה מאסר תמורתו לתקופה של 20 יום ולחתימה על התחייבות בסך 3,000 ₪.

ב"כ המערערת טוענת בהודעת הערעור כי שגה בימ"ש קמא כאשר האריך את המאסר על תנאי ולא הפעיל אותו והוסיף עליו עונש מאסר בפועל לאור התנהלותו של המשיב כאשר נכנס ארצה פעם שישית ללא אישור שהייה ולנוכח עברו הפלילי.

עיון בגזר-הדין של ביהמ"ש קמא מעלה כי הנימוק העיקרי, ולטעמנו היחיד, בגללו האריך את המאסר על תנאי, הוא היותו של המשיב תורם כליה לאחותו הזקוקה לתרומה כזו והניתוח שהיה אמור להתבצע ביום 1.2.14 נדחה ליום 9.2.14 על פי מסמך רפואי שהוצג בפנינו, וזאת בנוסף למסמכים רפואיים שהוצגו בפני בימ"ש קמא ואשר לא התקבלו כראיה.

ב"כ המערערת מטילה ספק בנכונותו של המסמך הרפואי, חרף בירורים משותפים שערכו ב"כ הצדדים לגבי בית החולים והרופא שהוציאו את המסמך.

גם אם לא מדובר במסמך שעונה על דרישות פקודת הראיות ובהתחשב בנסיבות קבלתו, והצורך הדחוף בביצוע ניתוח, שכבר נדחה פעם אחת, אנו מוכנים לקבל את האמור במסמך כדברי אמת.

2

לאור האמור לעיל, ומבלי צורך להידרש לנימוקים האחרים של הודעת הערעור ולנימוקים האחרים של גזר-הדין, אנו דוחים את הערעור וזאת בהתחשב בעובדה שהמשיב כבר ריצה 4 חודשי מאסר.

עיכוב ביצוע שחרורו של המשיב מבוטל והוא ישוחרר ויועבר למחסום הקרוב למקום מגוריו.