1

מהות הערעור: ערעור על גזר דינו של בימ"ש השלום בבאר שבע (בפני כב' השופט איתי ברסלר-גונן) בת.פ. 54615-10-12 מיום 26/11/13.

נוכחים: המערער וב"כ עו"ד נטע ממן

ב"כ המשיבה עו"ד תהילה גלנטה

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של התפרצות לבית מגורים וגניבה והסגת גבול, גניבה ועבירות של שימוש בכרטיס אשראי. בגין מעשיו אלה נדון המערער לעונש מאסר בפועל של 13 חודשים, הופעלו שני עונשי מאסר מותנים (שהופעלו בחופף זה לזה), של 12 חודשים בסה"כ במצטבר לעונש המאסר שהוטל, כך שסה"כ על המערער לרצות 25 חודשי מאסר בפועל. כמו כן, הוטלו על המערער עונשי מאסר מותנים, והוא חוייב לחתום על התחייבות כספית. על חומרת העונש הוגש הערעור שבפנינו.

לטענת ב"כ המערער, העונש שהוטל על המערער נוטה לחומרה ואיננו לוקח בחשבון את ההליך השיקומי הארוך שעבר המערער מאז ביצע את העבירות ועד שנדון בפני בית המשפט קמא. כמו כן צוין, כי בית המשפט החמיר עם המערער גם בכך שהפעיל את העונשים המותנים במצטבר לעונש שהוטל מבלי לחפוף, ולו חלקית, עונשים אלה.

לעומתה סבורה ב"כ המשיבה כי העונש ראוי, והוא מתאים לכך שהמערער בעל הרשעות קודמות רבות, ובמקרה שלו, לעמדתה, אף היה ניתן לחרוג ממתחם העונש ההולם, לחומרא.

2

מעובדות כתבי האישום בהן הודה המערער עולה, כי בתאריך 24.9.12 התפרץ לבית במיתר וגנב מתוך הבית כספת ובה רכוש רב. כמו כן, בתאריך 18.10.12 הסיג המערער גבול בית וגנב מתוכו רכוש הכולל שני כרטיסי חיוב, בהם השתמש וניסה להשתמש מיד לאחר הגניבה.

בית המשפט קמא קבע את מתחם העונש ההולם, כאשר בכל הנוגע לעבירת ההתפרצות קבע כי המתחם נע בין 6 חודשי מאסר ל-20 חודשים, ובכל הנוגע לעבירת הסגת הגבול, קבע כי המתחם מעט נמוך ונע בין 4 ל- 18 חודשי מאסר בפועל. הצדדים לא טענו בעניין המתחם, והמחלוקת נסבה בעיקרה על העונש שנגזר בסופו של דבר.

אכן, נוכח עבירות הרכוש החמורות שעבר המערער, לא ניתן לומר כי העונש איננו במתחם הסבירות. יחד עם זאת, נדמה כי ניתן היה ללכת לקראת המערער, נוכח ההליך השיקומי הארוך אותו עבר, ואשר היו למדנו כי עדיין ממשיך לעבור גם בין כותלי הכלא. כמו כן, נוכח העובדה כי עונשי המאסר המותנים שהופעלו כנגד המערער, ואשר בגינם קבע בית המשפט כי עליו לרצות עוד 12 חודשי מאסר בפועל, הוטלו בשנת 2006 בגין עבירות משנת 2005, ניתן היה לחפוף ולו חלקית, עונש מאסר זה.

אשר על כן, הערעור מתקבל במובן זה שמתוך 12 חודשי המאסר המותנים שהופעלו ואשר נגזרו על המערער בת"פ 1361/06, 6 חודשים יהיו במצטבר ו- 6 חודשים בחופף, כך שעל המערער לרצות 19 חודשי מאסר בפועל, ולא 25 כפי שנקבע על ידי בית המשפט קמא.

יתר הוראות גזר הדין, יעמדו על כנם.

הוקלדעלידיטובהשרגא