עפ”ג 1507/10/17 – מגד חסין תושב איו”ש נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
||
עפ"ג 1507-10-17 חסין(עציר) נ' מדינת ישראל
|
|
12 דצמבר 2017 |
1
|
|
|
|
|
|
|
לפני: כב' הנשיא אברהם טל, אב"ד כב' השופטת דבורה עטר |
|
|
המערער |
מגד חסין תושב איו"ש
|
||
נגד
|
|||
המשיבה |
מדינת ישראל
|
||
נוכחים:
המערער ובא כוחו עו"ד אלון דוידוב
ב"כ המשיבה עו"ד עינת בניטה
[פרוטוקול הושמט]
פסק דין
המערער הורשע על פי הודאתו בתיק פלילי 27520-07-17 (בית משפט השלום בנתניה) בשהייה בלתי חוקית כאשר שהה בנתניה ללא היתר כדין.
המערער נידון לתקופת מאסר כוללת של 10 חודשים המורכבת מ-4 חודשי מאסר בגין העבירה נושא גזר הדין ומהפעלה במצטבר של 6 חודשי מאסר על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדו.
2
ב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו, כי שגה בית משפט קמא כאשר לא חפף את המאסר שהטיל בגין העבירה נושא גזר הדין לעונש המאסר על תנאי המופעל וזאת מאחר ועונש המאסר על תנאי שהופעל היה לתקופה ארוכה יחסית.
עוד טוען ב"כ המערער כי אמנם למערער 3 הרשעות קודמות בגין שהייה בלתי חוקית והוא אף ריצה עונשי מאסר אך עשה כן לשם פרנסת משפחתו, אשר גברה על ההרתעה מהמאסר שריצה ומהמאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו בזמן ביצוע העבירה.
ב"כ המשיבה מתנגדת לחפיפה של עונש המאסר נושא גזר הדין לעונש המאסר על תנאי המופעל ומגישה את גיליון ההרשעות הקודמות ממנו עולה כי חרף עונש מאסר שריצה ועונש מאסר על תנאי שהוטל באותו גזר דין כחלק מהסדר טיעון, לא נמנע המערער מלהיכנס ארצה, ולו לצרכי פרנסה.
כך גם מצביעה ב"כ המשיבה על העובדה שהמערער נכנס ארצה זמן קצר לאחר שסיים לרצות עונש מאסר קודם לתקופה קצרה.
עיון בגזר הדין של בית המשפט קמא מעלה כי הוא התחשב בכל הנסיבות הראויות על מנת לצרף את עונש המאסר שגזר בגין העבירה נושא גזר הדין למאסר על תנאי המופעל ולא לחפוף כפי שביקש ב"כ המערער בפניו ובפנינו.
בית המשפט קמא קבע כי המערער לא הפנים את המסר אלא שב לבצע את העבירה נושא מאסרו הנוכחי ומאסריו הקודמים, כך שלא ייתכן לחרוג מהכלל לפיו מאסר על תנאי יצטבר לעונש מאסר שהוטל בגין העבירה נושא גזר הדין ובוודאי שלא ניתן להאריך את המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגד המערער, כפי שביקש בא כוחו מבית המשפט קמא ולא ביקש בפנינו.
בית המשפט קמא התחשב בהודאתו של המערער, בכך שלא הטיל עליו עונש מאסר בפועל ברף העליון של המתחם וכך גם התחשב בעובדה שנכנס ארצה לצורך פרנסה ולא בגלל איום שפקד את המערער באזור מגוריו כפי שטען בפני בית משפט קמא.
לאור כל האמור לעיל, עונש המאסר שהוטל על המערער, לרבות הפעלתו במצטבר למאסר על תנאי שהופעל, איננו חורג ממדיניות הענישה הראויה ולא מצאנו נסיבה חריגה המצדיקה הפעלה בחופף באופן מלא או חלקי.
אנו דוחים את הערעור.
3
|
|
|
