1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד דוד זילברמן

ב"כ המשיבה עו"ד יעל תרם

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 24322-01-13 (בימ"ש השלום בכפר-סבא) בקשירת קשר עם אחר למכור לאותו אחר נשק ובהחזקת רובה מאולתר קרל גוסטב ומחסנית מאולתרת שנתפסו בחיפוש שנערך בביתו ביום 1.1.13.

הערעור מכוון כלפי עונש המאסר שהוטל על המערער וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי גם אם מתחם הענישה שנקבע על ידי בימ"ש קמא היה והינו נכון הרי מיקומו של המערער בתוך המתחם, לאור פסיקה שהציג בפנינו ובפני בימ"ש קמא, הוא גבוה מדי ולא מתחשב במיוחד במצבו הנפשי של המערער, שמטופל בכדורים וזקוק להמשך טיפול ומעקב צמוד.

ב"כ המערער טוען כי ביהמ"ש קמא לא התחשב במידה הראויה במעצרו הקשה של המערער במשך 4 חודשים, בכך שנעצר סמוך לאחר נישואיו ובקבלת האחריות על ידו, כמו גם בעברו הנקי.

ב"כ המשיבה מתנגדת להקלה בעונשו של המערער ועומדת על חומרת התנהגותו, אשר מגבילה אותו מאותם נאשמים נושא פסקי הדין שהוצגו על ידי ב"כ הנאשם בכל הקשור לקשר שקשר עם אדם אחר למכור לו כלי נשק.

לטענתה, לא מדובר במי שסובל ממחלת נפש וביהמ"ש קמא התחשב במידה הראויה במצבו הנפשי של המערער.

ב"כ המשיבה טוענת כי מדובר בענישה שבאה במסגרת הסדר טיעון לפיו עתרה המאשימה בבימ"ש קמא להטיל על המערער 20 חודשי מאסר בפועל ומשכך אין היא ראויה להתערבות ערכאת ערעור.

2

עיון בגזר-הדין נושא הערעור מעלה כי בימ"ש קמא ייחס חומרה, ובצדק, להתנהגותו של המערער נושא גזר-הדין שכן לא רק כשהחזיק בביתו רובה מאולתר ומחסנית מאולתרת, אלא שקדמה לחיפוש שנערך בבית קשירת קשר בינו לבין אחר על מנת שימכור לאחר כלי נשק.

בכך נבדלת וחמורה התנהגותו של המערער מהתנהגותם של אותם נאשמים שפסקי הדין לגביהם הוצגו לנו על ידי ב"כ המערער ואשר נידונו לעונשי מאסר בפועל לתקופות קצרות מזו שאליה נידון המערער.

בימ"ש קמא קבע, ובצדק, כי יש בעובדה שעבירות הנשק הפכו ל"מכת האזור", כמו גם למכת מדינה, כדי להצדיק החמרה בעונשיהם של מי שמחזיקים כלי נשק, ובוודאי מעונשו של מי שהתכוון וקשר קשר למכור כלי נשק לאחר.

עיון בגזר-הדין של ביהמ"ש קמא ובתסקיר המבחן שהיה בפניו מעלה כי הוא התחשב במידה הראויה במצבו הנפשי של המערער, שסובל מלחצים ודיכאונות שמצריכים טיפול ומעקב נפשי, וכן בהודאתו של המערער ובעברו הפלילי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בסעיף 17 לגזר-הדין, כמו גם בתיקון כתב האישום לאחר שנמחקה ממנו העבירה של הפרעה לשוטרים שביצעו את החיפוש.

לא למותר לציין כי העונש שהוטל על ידי בימ"ש קמא נמצא בטווח הענישה שלו טענה המשיבה בבימ"ש קמא על פי הסדר הטיעון שנרקם בין הצדדים, גם אם מדובר ברף הגבוה לרף המירבי, הרי אין הוא מצדיק התערבות ערכאת ערעור.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב לריצוי מאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 1.2.15 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות וגזר הדין של בימ"ש קמא.

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.

ניתן והודע היום ט"ו כסלו תשע"ה, 07/12/2014 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.