1

בפני:   כב' הנשיאה דבורה ברלינר, אב"ד

            כב' השופט ג'ורג' קרא, ס"נ

            כב' השופטת מרים סוקולוב

נוכחים:

ב"כ המערערת - עו"ד ארז ליכטנברג

המשיב וב"כ עו"ד זנו ועו"ד ירון בן-יוסף

משיב 1 - נאשם  אילן דדון

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

1.         המשיב הורשע בבית משפט קמא בעבירות שיוחסו לו בשני כתבי אישום שונים. בת"פ 22627-06-02 יוחסו למשיב עבירות של ייצור או אספקת סמים מסוכנים, עבירה על סעיף 13 + 19(א) על פקודת הסמים המסוכנים וכן החזקה שלא לצריכה עצמית, עבירה על סעיף 7(א)+ 7(ג) לפקודה.

2

כתב האישום בתיק זה אוחז שני אישומים שעניינם סחר בסם מסוכן, בשניהם מדובר בכך שהמשיב מכר לסוכנת סמויה של המשטרה סם מסוג קוקאין. באישום הראשון (שהוא השני כרונולוגית) מדובר ב- 4 שקיות במשקל של כ- 3 גרם נטו של קוקאין בתמורה לסכום של 3,200 ₪. כמו-כן סחר המשיב בסם מסוכן מסוג MDPV ב- 4 שקיות במשקל של כ- 3.2 גרם. כאשר נעצר המשיב נמצא ברשותו סם נוסף, 2 שקיות שהכילו יחד כ- 8 גרם נטו של סם מסוכן מסוג קוקאין. כמו-כן נתפס ברשותו באותה הזדמנות ציוד נוסף שיש לו קשר ככל הנראה לסחר, 3 טלפונים סלולריים ופריטים נוספים. באישום השני מדובר במכירה לסוכנת הסמויה, סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 0.677 גרם בתמורה לסכום של 400 ₪ (להלן: "כתב האישום הראשון").

2.         האירוע נושא כתב האישום הנוסף התרחש בעוד המשיב מצוי בטיפולו של שירות המבחן בגין ההליכים שננקטו בעקבות הגשת כתב האישום הראשון ועל כך עוד נתעכב בהמשך. מדובר בת"פ 206-02-14. כתב האישום בתיק זה מתעד הקמתה וקיומה של מעבדה לגידול סם מסוכן. המשיב החזיק במעבדה זו שהיתה במתחם מגורים ציוד רב לגידול סמים. רק לשם הדגמה: מדובר ב- 3 שעונים דיגיטאליים, מנורות, מנפחי אוויר ופריטים רבים ונוספים, סה"כ התמונה היא של מעבדה משוכללת ומצוידת כדבעי לגידול סם. המשיב החזיק באותה מעבדה בשתילים מסוג קנבוס במשקל כולל של כ- 25 ק"ג נטו. נציין כי לא הוצג בפנינו מספר השתילים שמדובר בהם אולם התביעה הגישה לנו, כחלק מטיעוניה בפנינו, את הצילומים שהנציחו את מעבדת הסמים. צילום כדרכו של צילום טוב מאלף מילים, כך גם הצילומים במקרה הנוכחי שמצביעים על כך שאכן מדובר במעבדה גדולה שבה שתילים בדרגות גידול שונות, מהם שתילים קטנים ומהם יותר גדולים והתמונה, גם החזותית ולא רק המילולית, היא של מעבדת סמים גדולה ומשוכללת (להלן: "כתב האישום השני").

3.         המשיב הודה בבית משפט קמא ונשלח כאמור לקבלת תסקיר של שירות המבחן. בדיעבד מצויים בפנינו, כמו גם בפני בית משפט קמא, שני תסקירים של שירות המבחן, האחד מיום 9.4.14 והשני מיום 20.7.14. שני הצדדים מפנים לתסקירים ולעולה מהם כאשר כל אחד, מטבע הדברים, שם את הדגש על אותם חלקים בתסקיר המשרתים את מטרתו.

3

4.         בית משפט קמא (כב' השופט ש' בקר), קבע מתחמי ענישה כדקלמן: באשר לאישום השני בכתב האישום הראשון, קרי: מכירת הסם הבודד לסוכנת, המתחם נע בין 6 חודשי מאסר ל- 12 חודשי מאסר, בגין העבירות נושא האישום הראשון בכתב האישום הראשון המתחם נע בין 8 ל- 18 חודשי מאסר. באשר לכתב האישום הנוסף, קרי: מעבדת הסמים, המתחם נע בין 10 ל- 24 חודשי מאסר. לאחר שהתייחס לנסיבות העולות ממלוא החומר שבפניו קבע בית משפט קמא, כי בגין העבירה באישום השני, בכתב האישום הראשון, העונש יעמוד על 6 חודשי מאסר; בגין העבירה באישום הראשון, בכתב האישום הראשון, העונש יעמוד על 10 חודשי מאסר בפועל, עוד קבע בית המשפט באשר לענישה בגין כתב אישום זה, כי עונשי המאסר יחפפו חלקית זה לזה כך שסה"כ ירצה המשיב 13 חודשי מאסר בפועל. בגין העבירות שעניינן מעבדת הסמים קבע בית המשפט כי העונש יעמוד על 14 חודשי מאסר שירוצה במצטבר לעונש המאסר שהוטל בגין כתב האישום הראשון, כך שסה"כ יהא על המשיב לרצות 27 חודשי מאסר בפועל. כמו-כן הורה בית המשפט על חילוט פריטים שונים, ביניהם פריטים יקרי ערך כגון: קטנוע, מכשירי טלפון סלולרי. בנוסף הוטל על המשיב קנס בסך 1,800 ₪ וכן הוטלו עליו מאסרים על תנאי לתקופות משתנות בהתאם לעבירות שמדובר בהן.

על גזר הדין מערערת המדינה בפנינו.

5.         המדינה טוענת כי שגה בית משפט קמא הן בקביעת המתחמים והן בסופו של יום בתרגום המתחמים לכלל גזר דין קונקרטי. המדינה שמה את הדגש על השילוב שבין שני התיקים. את העבירות נושא כתב האישום השני, קרי: הקמת אותה מעבדת סמים שהוזכרה לעיל, ביצע המשיב כאשר באותה עת עצמה מתנהל הדיון בבית משפט קמא בגין כתב האישום הראשון שכאמור עניינו סחר בסם בהיקף לא מבוטל. שירות המבחן ציין כי המשיב מצד אחד נענה כביכול לכל דרישות שירות המבחן, השתלב בטיפול וכיו"ב, אולם באותה עת עצמה טרח ושקד על הקמת המעבדה המשוכללת המתועדת בכתב האישום הנוסף. אליבא דהמדינה, לכך יש לתת משקל רב, גם בית משפט קמא סבר כך אלא שבשורה התחתונה לא תרגם זאת לכלל מעשה. המשיב, כפי שציין גם בית משפט קמא, שם עצמו כאילו הוא חותם חוזה עם בית המשפט ושירות המבחן ובאותה עת עצמה עסק ב"הקמת ערוגות, סידור מפוחים, חיבור מנורות לחשמל ועוד כהנה וכהנה".

לענין מתחם הענישה הראוי באשר למעבדת הסמים, מפנה אותנו המדינה למתחם שנקבע על-ידינו 46738-09-14, שם מדובר היה ב- 18 ק"ג של סם והמתחם שנקבע על-ידינו היה בין 18 ל- 36 חודשי מאסר ולכך מפנה המדינה גם במקרה הנוכחי. בשורה התחתונה, כפי שניתן להבין, העתירה היא להעלות את המתחמים וכפועל יוצא מכך גם את הענישה הקונקרטית.

6.         הסנגור שטען מכל הלב וניכר בו שהוא עושה כל מאמץ לטובת מרשו, עתר שלא להתערב בענישה שהוטלה על-ידי בית משפט קמא. הענישה לשיטתו היא מאוזנת, ראויה ומשקללת נכונה הן את נסיבות ביצוע העבירות והן את נסיבותיו האישיות של העבריין.

4

באשר לעבירות הסחר בסמים, בית משפט קמא לא חרג מהמקובל במתחמים שנקבעו על-ידו ואין מקום להתערב בהם. כיוון שמדובר בשתי עבירות שבוצעו בסמיכות כרונולוגית זו לזו, בהפרש של 5 ימים ובמכירה לאותה סוכנת עצמה, צדק בית משפט גם בכך שראה לחפוף חלקית את העונשים זה לזה והסתפק בשורה התחתונה ב- 13 חודשי מאסר בגין עבירות אלה. את עיקר טיעונו הקדיש הסנגור לענין מעבדת הסמים. בבית משפט קמא, כך לטענתו, לא הוצגה בזמן אמת כל פסיקה המתעדת מתחם ענישה כפי שהמדינה עתרה לה. גם בית משפט קמא העיר על כך. העובדה שבינתיים ניתן פס"ד בענין עפ"ג 46738-09-14 שהוזכר לעיל, אינה משנה את התמונה. מכל מקום, באותו ענין היו גם נסיבות חמורות בהרבה, דובר שם בהקמת מעבדה בצוותא שזהו רכיב מחמיר בפני עצמו וכן בקשירת קשר. כל אלה נסיבות שאינן קיימות בענייננו. לפיכך המתחם שנקבע שם אינו הולם את נסיבות התיק הנוכחי.

7.         באשר למיהותו של העבריין לענין שלב גזר הדין, טוען הסנגור כי בית משפט קמא איזן כראוי את נסיבותיו. זוהי הפעם הראשונה שהמשיב מרצה מאסר. יש לו עבר פלילי אולם מדובר בעבר ישן שאינו מכביד. הסנגוריה שקלה הגשת ערעור מטעמה משום שסברה כי העונש מחמיר עם המשיב ורק מתוך הכרת החטא נמנעה מכך. עוד מציין הסנגור, כי המשיב עתיד להשתחרר בחודשים הקרובים אם בית משפט זה לא יתערב בענישה. נבנית עבורו בימים אלה תוכנית שיקום עם שחרורו מהמאסר ומן הראוי לאפשר לו ליהנות מפירותיה של התוכנית הנרקמת.

דיון והכרעה:

8.         נראה לנו כי יש ממש בערעור המדינה, במיוחד נכונים הדברים לגבי העבירות נושא כתב האישום השני, קרי: ענין מעבדת הסם.

5

עדיין נתחיל מהעבירות בכתב האישום הראשון. מדובר בסחר בהיקפים משמעותיים ביותר. את הדגש אנו שמים מטבע הדברים על האישום הראשון בכתב אישום זה. לא בכדי הזכרנו בפתיח את הכמויות שמדובר בהן, משום שהן מדברות בעד עצמן. המשיב מכר סם במשקל של כ- 3 גרם בסכום שאיננו מבוטל כלל ועיקר ובנוסף נמצאה בכיסו כמות נוספת של סם במשקל של למעלה מ- 7 גרם נטו של קוקאין. בית משפט קמא ציין כי מכמות זו ניתן להכין עשרות מנות ובכך לא שגה. הפריטים שנמצאו ברשותו של המשיב מעידים לכאורה על התנהלות מקצועית של סחר בסמים. למעשה איננו נזקקים לאמירה זו שהרי המשיב סחר בפועל בסם ואין מדובר רק באפשרות פוטנציאלית. התביעה עתרה בגין האישום הראשון בכתב אישום זה למתחם ענישה שנע בין 14 ל- 30 חודשי מאסר. בית המשפט הסתפק במתחם ענישה הנע בין 8 ל- 18 חודשי מאסר. מבחינתנו המתחם צריך לעמוד ברף העליון לפחות על 24 חודשי מאסר, גם אם אנו מותירים את הרף התחתון בעינו. עדיין תוך שאנו שמים דגש על היותנו ערכאת ערעור שאיננה נוהגת למצות את הדין עם משיבים, והגם שהעלינו את הרף העליון בגין האישום הראשון, איננו רואים להתערב בענישה הקונקרטית ואנו מותירים אותה בעינה, קרי: 6 חודשי מאסר בפועל בגין האישום השני ו- 10 חודשי מאסר בפועל בגין האישום הראשון. יחד עם זאת, אנו קובעים כי אין כל מקום לחפיפה בין שני העונשים שבפני עצמם הם מקלים. העובדה שמדובר באותה סוכנת איננה הופכת את שני האירועים לאירוע אחד. תיקים מסוג זה מתאפיינים במכירה לאותו סוכן או סוכנת שחשפו את העבריין כך בדרך כלל, כך גם במקרה הנוכחי. החזרה על המעשה מצביעה על כך שמדובר בפעילות שיטתית ולא באפיזודה חד פעמית, וגם בכך נסיבה לחומרא. לפיכך אנו קובעים כי העונשים ירוצו במלואם במצטבר זה לזה, קרי: 6 חודשים בגין האישום השני, 10 בגין האישום הראשון, סה"כ 16 חודשי מאסר בפועל בגין העבירות נושא כתב האישום הראשון.

9.         ובאשר לכתב האישום השני: את דברינו בנושא מעבדת סמים אמרנו בהרחבה באותו ערעור שהוזכר כבר על-ידינו, קרי: עפ"ג 46738-09-14 מדינת ישראל נ' צ'קבאשווילי ואח'. דברים שאמרנו שם יפים גם למקרה הנוכחי. מעבדת סם היא תופעה שלצערנו אנו נתקלים בה שוב ושוב ונראה כי היא הפכה להיות מכת מדינה. מכל מקום הרושם הוא כי הקלות הבלתי נסבלת של הקמת מעבדת סמים מעודדת אנשים רבים לעסוק בתחום "חקלאי" זה. אין צורך להכביר מילים על הסכנה שבמעבדות מסוג זה. מעבדה אחת "משחררת" כמות סם מאסיבית לשוק הסמים הרווי גם כך. מגדלי הסמים במעבדה, במיוחד כאשר מדובר במתחם ביתי, אינם חשופים כמעט לסכנה, שהרי רק הלשנה תחשוף אותם ונראה שנתון זה מעודד את ריבויין של המעבדות.

במקרה הנוכחי מדובר במעבדה משוכללת, כפי שמעידים גם הפריטים השונים בכתב האישום שנמצאו בה וגם התמונות שהוגשו לעיוננו, סה"כ מדובר ב- 25 ק"ג סם, כמות עצומה שיכולה להנפיק אין ספור של מנות סם.

10.       בענין צ'קבאשווילי קבענו כי המתחם צריך לנוע בין 18 ל- 33 חודשי מאסר וכי מתחם זה עומד גם בקריטריון של העלאת רף הענישה שהיה נ ג ד היום. נראה לנו כי המתחם יפה גם למקרה הנוכחי. לא התעלמנו מטיעונו של הסנגור באשר לנסיבות השונות, דהיינו העובדה ששם בוצעה העבירה בצוותא ונלוותה אליה עבירה של קשירת קשר, יחד עם זאת באותו ענין דובר על 18 ק"ג סם בענייננו על 25 ק"ג והכמות מהווה משקל נגד לשוני בנתונים אליהם הפנה הסנגור את תשומת הלב.

6

את הדגש במקרה זה אנו שמים על מה שבית המשפט קמא כינה כתופעת "ד"ר ג'קל ומר הייד" היינו העובדה שבעוד המשיב נתון מצד אחד בטיפולו של שירות המבחן ולכאורה משתף פעולה עמו, הוא עוסק בו זמנית בהקמת אותה מעבדה משוכללת של סם. שירות המבחן כינה זאת כהתנהגות מניפולטיבית ונראה לנו כי אמירה זו איננה מחמירה עם המשיב ושמא היא עושה עמו חסד. זוהי ציניות שאין מילים המכמתות אותה נכונה. המשיב כביכול משתף פעולה עם הגוף המטפל בו ובו זמנית עוסק בגידול מסחרי של סם.

בנסיבות אלה אנו קובעים כי העונש שיש להטיל על המשיב יעמוד על 20 חודשי מאסר בגין אישום זה. תקופה זו תצטרף ל- 16 חודשי המאסר שעל המשיב לרצות בגין כתב האישום הראשון. אנו אומרים בפה מלא כי גם תקופת מאסר זו בגין כתב האישום השני רואה לנגד עיניה את מושכלות היסוד המתוות את דרכה של ערכאת הערעור שאיננה נוהגת למצות את הדין עם משיבים. התוצאה היא כי סה"כ יהא על המשיב לרצות 36 חודשי מאסר בפועל במקום 27 כפי שקבע בית משפט קמא.

יתר רכיבי הענישה יישארו בעינם.

ניתן והודע היום כ' שבט תשע"ה, 09/02/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סימונה אלפסי