1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ירון מינטקביץ) מיום 29.6.17 בת"פ 52257-10-15.

כללי

1.       המערער הורשע על יסוד הודאתו בניכוי תשומות ללא מסמך כדין בכוונה להתחמק מתשלום מס (15 עבירות). על המערער הושתו העונשים הבאים: 3 שנות מאסר בפועל, שבעה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירה על חוק מס ערך מוסף או פקודת מס הכנסה שהיא פשע, שלושה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירה שהיא עוון על חוקים אלה וקנס בסך 40,000 ₪. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש וגובה הקנס.

2.       המערער הועמד לדין עם נאשמת 2, רגנר חברה לבניה וניהול פרויקטים בע"מ, אשר הוא היה מנהלה הפעיל, דירקטור ומורשה חתימה יחידי. ואלה המעשים בהם הודה: בחודשים יולי 2010 עד אוגוסט 2012 כלל המערער בדיווחיו למע"מ כמס תשומות, סכומי מע"מ הנקוב בשבעה חברות שונות בסכום כולל העולה על 3.5 מיליון ₪, מבלי שנעשתה עסקה בפועל בינן לבין חברת רגנר.

טענות הצדדים    

3

3.       ב"כ המערער עותר להפחתת עונש המאסר לכדי שישה חודשי מאסר בפועל וטוען כי גזר הדין מחמיר באופן יוצא מגדר הרגיל עם המערער ואינו מתחשב בכך שבכתב האישום, בו הודה המערער, הוכנס תיקון, לפיו המערער פעל ביחד עם אחרים שמעולם לא נשפטו בגין עבירות אלה. כמו כן, גזר הדין אינו מתחשב בהמלצת שירות המבחן, שעמד על השינוי המשמעותי והחיובי שערך המערער בחייו, וסוטה באופן קיצוני ממתחם ענישה הנוהג בעבירות דנן. עוד נטען כי יש להתחשב לקולה בחלוף הזמן מעת ביצוע העבירות שגרם למערער עינוי דין ויצר נזק ראייתי משמעותי למערער. באשר לקביעת בית משפט קמא, לפיה המערער קיבל אחריות חלקית בלבד לפני שירות המבחן, נטען כי אינה עולה בקנה אחד עם הודייתו של המערער בבית המשפט. המערער הודה במיוחס לו כבר בתחילת ההליך המשפטי, חסך מזמנו של בית המשפט, ובהודאתו יש כדי לבטא לקיחת אחריות והבעת חרטה. באשר לעברו הפלילי של המערער, נטען כי אין לחובתו עבירות לפי חוק מע"מ או פקודת מס הכנסה ומאסרו האחרון היה לפני זמן רב, באופן המעיד כי הוא עשה מאמצים להתרחק מביצוע עבירות שונות. עוד התבקש להתחשב בגילו של המערער ובהיותו מפרנס יחיד למשפחתו. הוסף כי נעשה ניסון לאתר את המעורבים האחרים שאף איימו על המערער, אולם בסופו של דבר, יצאו פטורים והמערער, שעמד בחזית, ספג מלוא העונש הכבד. וכן, העבירות נעברו לפני כשמונה שנים, המערער מתפרנס כשכיר ומנסה להשתקם. באה הפניה לפסיקה אשר נטען כי יש בה לתמוך בטיעוני המערער.

          ב"כ המשיבה חלקה על טעוני המערער: אמנם כתב אישום תוקן וצוין כי המערער פעל ביחד עם אחרים, אך המערער היה בעל מניות, דירקטור ופעל מטעם החברה ובשמה כלפי כלל הגורמים החיצוניים. אמנם המערער טען כי היו גו רמים נוספים ועלה חשד כזה, לאור גרסת רואי החשבון, אך המערער לא מסר פרטים ממשיים לגבי זהותם למעט שמות וכינויים ונבצר לבדוק טענותיו ובכל מקרה, חלקו, כאמור, כתב האישום הנו משמעותי. בית משפט קמא התייחס לטענות המערער ולטענה שגם אם אדם מעמיד עצמו כאיש קש, הוא נושא באחריות ואינו יכול לבוא בטענות בגין כך, מה עוד שבמסגרת השלמת חקירה הופנתה אצבע מאשימה אך כלפי המערער. באשר לחלוף הזמן - החקירה החלה בשנת 2014, וכתב האישום הוגש בשנת 2015. לעניין המתחם - נקבע מתחם שבין שנתיים ועד ארבע וחצי שנים, ועניינו של המערער נקבע במרכז במתחם בהתחשב בהודאתו, אך גם בעברו ובאי תיקון המחדלים ועונשו עומד בהתאמה להחלטות אחרות בעניינים כאלה. על כן, יש לדחות הערעור.

תסקיר שירות המבחן

4.       מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הינו יליד 1977, נשוי ואב לחמישה, מפרנס יחיד למשפחתו, מצוי כיום בהליכי פשיטת רגל. המערער קיבל אחריות חלקית לביצוע העבירות, הביע קושי להפנים את הפסול שבמעשיו וגישה מצמצמת וקורבנית ביחס לאחריות. בעברו הרשעות שונות בעבירות אלימות, ביטחון, סמים ומרמה. שירות המבחן התרשם כי המערער מתקשה בקבלת סמכות ובהעמדת גבולות ברורים לעצמו. לאחרונה עושה מאמץ לנהל אורח חיים תקין. הומלץ כי אם לא יהיה מנוס מהטלת מאסר, יש להטילו כך שירוצה בעבודות שירות.

דיון

4

5.       דין הערעור להידחות.

לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים. כמו כן, יש להתחשב לקולה בנסיבותיו האישיות, המשפחתיות והכלכליות של המערער, כפי שפורט בתסקיר שירות המבחן, בחלוף הזמן מעת ביצוע העבירות ובמאמציו לנהל אורח חיים תקין בשנים האחרונות. מאידך, לחובת המערער נזקפת חומרת העבירות שביצע, ריבוי העבירות והשימוש במאות חשבוניות פיקטיביות השייכות ללא פחות משבעה עוסקים שונים, לאורך תקופה של כשנתיים, סכום המס העצום שהמערער התחמק מתשלומו לאחר שגבה אותו מאותן חברות והעובדה שהמחדלים בתיק לא הוסרו, כך שחוב המס הינו חוב אבוד. בית משפט קמא עמד על הערכים המוגנים שנפגעו ממעשיו של המערער, על מידת הפגיעה הגבוה בהם ועל כך שאין הבדל ממשי בין מי שמתחמק מתשלום מס לבין מי ששולח יד לרכוש חברו. מדובר בשליחת יד לקופה הציבורית, הפוגעת בערך השוויון בנטל המס ובאמון הציבור במערכת המיסוי. המערער הודה בכתב האישום המתוקן, לפיו "פעל ביחד עם אחרים". יחד עם זאת, המערער לא הציג ראיות לקיומם של אותם אחרים ולמידת השפעתם עליו. בדין פסק בית משפט קמא כי יש לדחות טענה זו וממילא אין בה כדי להצדיק הקלה של ממש עם המערער, שהיה מנהלה הפעיל של נאשמת 2 ומורשה חתימה יחיד בחשבון הבנק שפתח לה. כמו כן, לחובת המערער יש לזקוף את עברו הפלילי המכביד של המערער, הכולל תשע הרשעות קודמות בעבירות חמורות בגינן ריצה מאסרים משמעותיים, שהאחרונה בהן היא בגין עבירה של שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל דבר משנת 2008, בגינה נדון בשנת 2013 למאסר על תנאי וקנס, באופן המלמד על כישלון ההרתעה בעניינו. בנוסף, מתסקיר שירות המבחן עולה כי המערער אינו מקבל אחריות מלאה על מעשיו ומתקשה בהפנמת חומרתם. יוער כי מרבית הפסיקה, אליה הפנה ב"כ המערער, לענין מתחם הענישה הנוהגת, מתייחסת לעבירות שסכום המס שלא שולם אינו משתווה כלל לסכום המס שהועלם בענייננו. כמו כן, טענת ב"כ המערער לנזק ראייתי שנגרם למערער כתוצאה מחלוף הזמן מעת ביצוע העבירות, נטענה בעלמא וללא פירוט. לפיכך, בנסיבות דנן, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם.

אשר-על כן, הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 22/4/18 עד השעה 10:00 בבית המעצר ניצן.

5

ניתן היום, ה' ניסן תשע"ח, 21 מרץ 2018, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.