1

בפני בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער, במסגרת ת"פ 5270-05-12, ביום 02.03.14. במסגרת גזר הדין שניתן בבית משפט קמא, הוטל על המערער עונש מאסר בפועל של 24 חודשים, בניכוי 3 חודשי מעצר שאותם ריצה המערער וב"כ המערער מבקש כי בית המשפט יורה על עיכוב הביצוע.

ב"כ המערער טען בפני כי מדובר במי שנמצא בעיצומו של מהלך טיפולי-שיקומי וקטיעת תהליך זה תפגע בצורה קשה מאוד במערער, התסקירים שהוגשו לבית המשפט ממליצים דווקא על המישור הטיפולי-שיקומי, שהוא כאמור נמצא כבר בתוכו, ומישור זה ייפגע קשות. לטעמו פסק הדין המנחה הוא ע"פ 111/99, הידוע כהלכת שוורץ, אשר לפיו יש לבצע איזון, תוך מתן משקל מיוחד לחשש לפגיעה בלתי מוצדקת בחירות. הוא מוסיף וטוען כי מדובר במי שהפן השיקומי מכריע בעניינו ושאין די בריבוי העבירות כדי לדחות על הסף פן זה. לטענתו, אמנם מדובר בערעור על גזר דין, אבל סיכויו להליך שיקומי ולחילופין לריצוי עבודות שירות נראים טובים ביותר. לטעמו לא מן הנמנע כי בית משפט של ערעור יתחשב בעובדה שהמערער כבר ריצה 3 חודשים מאסר בפועל, הן לעניין עבודות השירות והן לעניין הפעלת המאסר על תנאי, שכן על פי סעיף 85 לחוק העונשין, כפי שתוקן בתיקון 45 לחוק, מאפשר הארכת מאסר על תנאי שעה שיש סיכוי לשיקום. בענייננו, יש לטעמו לתת משקל מיוחד לעובדה שהמערער נמצא כבר שנתיים מחוץ לכותלי הכלא מבלי שיעבור כל עבירה.

ב"כ המשיבה טוענת, לעומתו, כי מאחר ומדובר בערעור על גזר דין בלבד, ויש להניח שבכל מקרה העונש שייגזר עליו יכלול מאסר בפועל, שכן קיים מאסר על תנאי של 6 חודשים שהופעל במסגרת גזר דינו וכמות העבירות שביצע מחייבת מאסר ארוך.

2

לאחר ששמעתי את הצדדים, החלטתי להיעתר לבקשה ולעכב את ביצוע עונש המאסר בפועל עד למתן פסק דין בערעור.

במסגרת הדיון היום, העיד בפני העובד הסוציאלי המלווה את המערער בטיפולו השיקומי, תוך שהוא מציין כי הוא רואה במסגרת הליווי ברמה הקבוצתית וברמה הפרטנית שינוי מדהים בשבועות האחרונים, וכי התהליך שהתחיל בחודש אוק' נושא פירות, עד כדי הפגת חלק מהסממנים של פוסט הטראומה שמלווה את המערער מאז מלחמת לבנון.

אמנם מדובר בערעור על גזר דין בלבד, אולם, אין להוציא מכלל אפשרות שבית המשפט יתחשב בנושא השיקום וייתן לו ביטוי במסגרת פסק הדין, במיוחד נוכח העובדה שהמערער כבר ריצה 3 חודשים מתוך תקופת המאסר שנגזרה עליו.

עסקינן במערער אשר נמצא כבר שנתיים מחוץ לכותלי הכלא, ובשנתיים אלה לא ביצע כל עבירה ואל הפר כל תנאי מעצר. בנוסף, סבור אני כי יש סיכוי סביר שהערעור ישמע בתקופה הקרובה ויש ליתן לכך משמעות בענייננו.

בנסיבות אלה, הנני סבור כי האיזון הנכון מטה את הכף לטובת היעתרות לבקשה ולפיכך הנני מורה על עיכוב הביצוע כמבוקש.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ד, 27אפריל 2014, בהעדר הצדדים.