1

נוכחים:

המערער ובאת כוחו עו"ד רויטל קוצר

ב"כ המשיבה עו"ד יעל בן שמואל

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 57227-06-14 (בית משפט השלום בנתניה) בפריצה לרכב על ידי ניפוץ חלון הרכב וגניבת תיק ובו כרטיס אשראי, מסמכים ו - 400 ₪ שהיו ברכב, נידון לתקופת מאסר כוללת של שנה, לרבות הפעלה בחופף ובמצטבר של 5 חודשי מאסר על תנאי ו - 10 חודשי מאסר על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדו, ל - 6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים שנקבעו בגזר הדין, ולתשלום פיצוי למתלונן בסכום של 1,000 ₪.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוענת בהודעת הערעור ובטיעוניה בפנינו כי שגה בית המשפט קמא כאשר הפעיל את עונשי המאסר על תנאי וכאשר הטיל על המערער עונש מאסר לריצוי בפועל לאור מצבו הגופני, בעקבות אירוע מוחי שעבר, ובעקבות הפסקה של פעילות עבריינית החל משנת 2003 ועד שנת 2012 בעקבות הליך טיפולי מוצלח שעבר לגמילה מסמים.

לא ביקשנו תשובת המשיבה שכן עיון בגזר הדין של בית המשפט קמא מעלה כי הוא מתחשב בכל הנסיבות לקולא שנמנו בהודעת הערעור ואשר נמנו בתסקיר שירות המבחן שהיה מונח בפניו כאשר צורף להודעת הערעור.

בית המשפט קמא קבע מתחם ענישה שמקובל גם עלינו, דהיינו, מתחם שנע בין 4 חודשי מאסר לשנת מאסר בפועל המבטא נכונה את הפגיעה שפגע המערער בזכות הקניין של בעל הרכב, בפרטיותו ובתחושת הביטחון האישי שלו.

2

גם באשר להפעלת עונשי המאסר על תנאי קבע בית המשפט קמא נכונה כי לא ניתן להאריך אותם, שכן אין בכל הנסיבות שהיו בפניו, ואשר הובאו גם בפנינו מפי ב"כ המערער, משום נסיבות חריגות המצדיקות הארכת שני עונשי מאסר על תנאי שהוטלו על המערער לאחר שנידון בגין פריצה לסניף דואר למאסר למשך 15 חודשים, וכאשר גם עונשי מאסר על תנאי שהוטלו עליו לא הרתיעו אותו מלבצע את העבירות נושא הערעור שבפנינו.

בית המשפט קמא לא התעלם ממה שנכתב בתסקיר באשר למצבו הרפואי הסבוך של המערער, ואף אנו איננו מתעלמים ממצב זה, אך חרף מצבו הרפואי של המערער, הוא לא נרתע מלבצע את העבירה הקודמת שבגינה הוטלו עליו שני עונשי המאסר על תנאי שהופעלו על ידי בית המשפט קמא בחופף זה לזה וכאשר חלקם חופף למאסר שהטיל בגין העבירות נושא ערעור זה.

אף אנו, כמו בית המשפט קמא, איננו מתעלמים מהליך הגמילה שעבר המערער בעבר, אך שירות המבחן התרשם, כפי שהתרשם בית המשפט קמא, וכפי שאנו מתרשמים, כי ההליכים המשפטיים שהיו נחלת עברו של המערער לא הצליחו להרתיע אותו מלהישנות מעורבות פלילית לחלוטין.

שירות המבחן לא בא, ובצדק, בהמלצה טיפולית בעניינו של המערער שכן הוא התרשם כי רצונו לעזרה טיפולית הוא מן הפה אל החוץ ולא רצון אמיתי שמצדיק התערבות טיפולית.

לאור כל האמור לעיל, גזר הדין של בית המשפט קמא אינו סוטה ממדיניות הענישה הראויה כאשר מדובר במי שחוזר ופורץ כמו המערער, ומתחשב בכל השיקולים לחומרה ולקולא שמן הראוי היה שיתחשב בהם.

אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב למאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 2.7.15 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות וגזר הדין של בית המשפט קמא.

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.

ניתן והודע היום י"ג סיוון תשע"ה, 31/05/2015 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.

3