נוכחים:

המערער ובא-כוחו, עו"ד מאיר לחן

ב"כ המשיבה, עו"ד תהילה גלנטה

מהות הערעור: ערעור על גזר דינו של בית המשפט השלום באשקלון (כב' השופטת ד' בונדה), במסגרת ת"פ 1642-03-20, מיום 29.11.2022.

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו ב- 4 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב; 4 עבירות של קבלת דבר במרמה; עבירה של נסיון להונאה בכרטיס חיוב; ועבירה של נסיון לקבלת דבר במרמה. ההיקף הכספי של סכומי הכסף שהוצאו במרמה ושל הסכום שניסו להוציא במרמה עומד על כ- 7,000 ₪.

התביעה עתרה להטיל עליו 9 חודשי מאסר בעבודות שירות לצד עונשים נלווים. וההגנה ביקשה להסתפק בענישה צופת עתיד ובקביעת פיצוי כספי מינורי. ובית המשפט הטיל על המערער 5 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, התחייבות להימנע מעבירה ותשלום פיצוי בסך 3,500 ₪.

מכאן הערעור.

ב"כ המערער טוען כי העונש שהוטל על המערער מחמיר עימו יתר על המידה. וכי בהתחשב בנתוני המעשה והעושה היה על בית המשפט למקם את עונשו של המערער בתחתית המתחם שנקבע. והוא עותר לבטל את עונש המאסר בעבודות שירות שהוטל על המערער, או לחילופין להפחיתו לחודש אחד. בטיעון על פה ציין את מתחם העונש שנקבע בבית משפט קמא והלין על מיקום עונשו של המערער בו. ציין שזו הרשעתו הראשונה של המערער בעבירת מרמה ושמאז ביצוע העבירה המערער לא ביצע עבירות נוספות. טען למצבו הבריאותי והכללי של המערער וביקש לבטל או לקצר את המאסר בעבודות שירות שנקבע למערער.

ב"כ המשיבה טענה שהעונש שנקבע למערער איננו חמור. טענה, שהמערער לא לקח אחריות מהותית על מעשיו ושירות המבחן העריך שקיים סיכון גבוה להישנות התנהגות דומה מצדו. ובנסיבות הכוללות אין מקום להתערב בעונש.

קראנו את כל החומרים שהוצגו לפנינו ושמענו את טיעוני הצדדים והחלטנו לדחות את הערעור.

כרטיסי החיוב הם אמצעי התשלום הנפוץ ביותר, באמצעותם מתבצעים רוב העסקאות. עשיית שימוש בהם למעשי מרמה, פוגעת בכלי תשלום מרכזי, מערערת את אמון המשתמשים בכרטיסי האשראי, גורמת נזקים לחברות האשראי, לסוחרים, ולציבור בכללו, ויש להתייחס אליה בחומרה רבה.

במקרה זה, כרטיסי החיוב שהמערער השתמש בהם אינם משויכים ללקוחות מסוימים אלא הם בבעלות 3 חברות עולמיות שונות של כרטיסי חיוב. השאלה כיצד כרטיסים כאלה הגיעו לידי המערער לא התבררה, אולם נתון זה כשלעצמו מלמד על מעורבות עבריינית. המערער השתמש במרמה בכרטיסים השונים בחנויות ביגוד, נוחות ומעדניה ובהתאם לכך המוצרים שהוא רכש במרמה אינם מוצרי יסוד אלא יותר מוצרי מותרות ופינוק, וגם הסכומים בכל רכישה אינם זניחים. יש להניח שהפסקת השימוש בכרטיסים לא היתה מתוך בחירה של המערער ושאם הדברים היו תלויים בו הוא היה ממשיך במעשיו.

שירות המבחן התרשם שלמערער מאפייני אישיות בעייתיים, קשיים בקבלת סמכות ובהתמודדות עם גבולות ברורים, נטייה לפעול מתוך תמריץ רגעי וללא שיקול דעת ודפוסי חשיבה והתנהגות מרמתיים ומניפולטיביים, והעריך שרמת הסיכון להישנות עבירות כאלה מצדו, גבוהה. למרות זאת, המערער שלל צורך בטיפול בכלל ובתחום המרמה בפרט.

נוכח נתונים אלה, העונש שהוטל על המערער לא רק שאיננו חמור אלא שהוא אף הולך לקראת המערער כברת דרך ניכרת.

בטרם סיום אנו מוצאים לנכון להעיר על כך שבית המשפט קמא בעצם לא קבע מתחם עונש הולם למקרה הקונקרטי, אלא התייחס למדיניות הענישה הנוהגת ובגדרה לגבולות הענישה הנוהגת. מתחם העונש ההולם והענישה הנוהגת הם כידוע מושגים שונים-

"עוד אבקש לחדד בהקשר זה כי אין לטעות ולזהות בין מתחם העונש ההולם לבין טווח הענישה הנהוג. מדובר ב"יצורים" שונים. מתחם העונש ההולם מגלם, כאמור, הכרעה ערכית המבוססת על שיקולים שונים, כאשר מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה הנדונה הוא רק אחד מהם. טווח הענישה הנהוג בפסיקה, לעומת זאת, הוא נתון אמפירי-עובדתי, המורכב מהעונשים המקובלים בגין עבירה מסוימת בדין הנוהג."- ע"פ 1323/13 רך חסן נ' מדינת ישראל (05.06.13)

סופו של דבר, לא מצאנו מקום להתערב לקולה בעונשו של המערער ואנו דוחים את הערעור.

על המערער להתייצב ביום 27.03.23 בשעה 09:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות לתיאום מקום ומועד לביצוע עבודות השירות.

מזכירות בית המשפט תעביר את פסק הדין למשרדי הממונה.

הממונה מתבקש לעדכן את בית המשפט בהתפתחויות.

ניתן והודע היום כ"ז אדר תשפ"ג, 20/03/2023 במעמד הנוכחים.