1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד אבי כהן

ב"כ המשיבה עו"ד נח בונה

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 13269-01-13 (בימ"ש השלום בפתח תקווה) בביצוע עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, שימוש בכרטיס חיוב מזויף, קבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה נושא חמישה אישומים, ונידון ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, ל- 6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין, לתשלום קנס בסך 9,000 ₪ והועמד במבחן למשך שנה.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות וב"כ המערער עותר להמיר אותו בשל"צ, כפי שהמליץ שירות המבחן, או לקצר את משך עבודות השירות.

הערעור מכוון גם כלפי גובה הקנס והמערער עותר להפחית אותו לאור העובדה ששלל המרמה לא התקבל על ידי המערער בעצמו אלא התחלק בינו לבין שותפו ולאור מצבו הכלכלי של המערער כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן והוכח במסמכים שהוצגו בפני ביהמ"ש קמא ובפנינו בכל הקשור להליכי הוצל"פ בקשר אליהם הוכרז המערער כפושט רגל.

ב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו לקיומה של אכיפה בררנית בין המערער לבין שותפו לעבירה, אשר נראה בדיסק התמונות שהתקבל אצל המאשימה כשהוא מוסר למערער את כרטיס האשראי הגנוב וחרף זאת ולמרות שזהותו של השותף היתה ידועה למשטרה כפי שנטען בכתב האישום, לא הועמד אותו שותף לדין.

ב"כ המשיבה טוען בעניין זה כי חרף מאמצים שעשתה המשטרה לאתר את אותו שותף הוא לא אותר, ומשכך לא הוכן לגביו כתב אישום, כאשר מקור המידע העיקרי לזהותו של השותף, הוא המערער, מילא פיו מים בעניין זה.

2

ב"כ המערער טוענת כי ביהמ"ש קמא לא נתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות הקשות של המערער כמתואר בתסקיר שירות המבחן, לכך שמדובר בעבירה רבת פריטים ולא במס' עבירות, ובאשר לקנס טוען ב"כ המערער כי בימ"ש קמא לא התחשב, כאמור, בכך שהמערער לא קיבל את מלוא שלל המרמה ובמצבו הכלכלי של המערער.

עיון בגזר-הדין של ביהמ"ש קמא מעלה כי עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות היה עונש הולם, ואפילו מקל, לנסיבות ביצוע העבירות ולקח במידה הראויה בחשבון את נסיבותיו האישיות של המערער ואת מצבו הכלכלי, הן לעניין סוג עונש המאסר ומשכו, והן לעניין גובה הקנס.

ביהמ"ש קמא קבע מתחם ענישה הולם החל ממאסר על תנאי וכלה בשנת מאסר בפועל, אך מיקם את המערער סמוך למחצית מתחם הענישה כאשר הטיל עליו עבודות שירות לתקופה המירבית שאותה ניתן לרצות בעבודות שירות.

ביהמ"ש קמא קבע, ובצדק, כי לא קיימים לגבי המערער שיקולים שמצדיקים סטיה לקולא ממתחם הענישה משיקולי שיקום שכן גם הכתוב בתסקיר שירות המבחן בכל הקשור לנכונותו של המערער להשתלב בתהליך טיפולי לא מצדיק סטיה לקולא ממתחם הענישה שכן קצין המבחן, כמו ביהמ"ש קמא, לקח בחשבון כגורם סיכון את עברו הפלילי של המערער מבית המשפט לנוער ומבית משפט השלום.

ביהמ"ש קמא קבע נכונה גם את האינטרס המוגן שבו פגע המערער בצורה משמעותית במס' הזדמנויות, אמנם במהלך יומיים, אך אין לראות במעשים שעשה משום "עבירה רבת פריטים", שכן כל אחד מהמעשים בוצע כלפי היבט כסף אחר.

אנו מתקשים לקבל את הטענה כי העבירות נושא מאסרו של המערער בוצעו רק על רקע מצוקה כלכלית שכן המוצרים שרכש המערער, יחד עם שותפו, אינם מוצרי מחיה הדרושים למערער לשם פרנסת משפחתו.

לאור כל האמור לעיל, עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות הוא עונש הולם שאיננו מצדיק התערבותה של ערכאת ערעור.

כך גם עונש הקנס שהוטל על המערער הוא עונש ההולם את המטרה הכלכלית שלשמה ביצע המערער את מעשיו, גם אם עשה כן יחד עם אחר וביהמ"ש קמא התחשב בסעיף 26 לגזר-הדין הן בסכום הקניות או נסיונות הקניה שנעשו תוך שימוש בכרטיס אשראי גנוב, והן במצבו הכלכלי של המערער כפי שהוצג בפניו על ידי מסמכים נ/2 - נ/3.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

3

המערער יתייצב לביצוע עבודות השירות ביום 22.10.14 בשעה 08:00 בפני הממונה על עבודות שירות לקליטה והצבה ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עבודות השירות יעמדו בתוקפם עד לסיומן.