1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד שלומציון גבאי-מנדלמן

ב"כ המשיבה עו"ד יעל תרם

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער, נאשם 1 בת"פ 13469-06-13 (בימ"ש השלום בפתח תקווה) הורשע על פי הודאתו בעבירות של התפרצות למבנה של חברה וגניבה מתוכה כמתואר בסעיפים 2 ו- 3 לגזר-הדין של ביהמ"ש קמא, ונידון ל- 8 חודשי מאסר על תנאי, ל- 8 חודשי מאסר בפועל, ל- 7 חודשי מאסר על תנאי, ל- 3 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוענת בהודעת הערעור ובטיעוניה בפנינו כי שגה ביהמ"ש קמא כאשר קבע מתחם ענישה בין 6 חודשי מאסר ל- 18 חודשי מאסר שכן על פי הפסיקה שהוצגה בפניו ובפנינו הרף התחתון צריך להיות מס' חודשים שניתן לרצותם בעבודות שירות, כפי שהיא עותרת להטיל על המערער על פי המלצת שירות המבחן בתסקיר שהיה בפני בימ"ש קמא.

לטענת ב"כ המערער, בימ"ש קמא התעלם מכך כי עברו הפלילי של המערער מקורו בהתמכרותו הקשה לסמים ממנה נגמל בהצלחה כפי שעולה מתסקירי שירות המבחן, ומשכך קיימים שיקולים המצדיקים סטיה מהמתחם שקבע בימ"ש קמא, גם אם מדובר במתחם נכון.

ב"כ המערער טוענת כי העבירה נושא הרשעת המערער נגרמה בשל משבר אישי שחווה, שהחליש אותו והיום הוא התגבר עליו בסיוע שירות המבחן.

לטענתה, המערער נגמל משימוש בסמים ומשתף פעולה בטיפול גמילה ביחידה לנפגעי סמים החל מאוג' 2013, טיפול שהוא מקבל לראשונה בחייו.

2

ב"כ המערער טוענת עוד כי התנהגותו של המערער לא נמצאת ברף הגבוה של החומרה בעבירות רכוש ולא היה בסיס לקביעת בימ"ש קמא כי היה צפוי נזק בשל חשש להתנהגות אלימה כתוצאה מהפריצה והגניבה.

לטענת ב"כ המערער, משהקל בימ"ש זה, במותב שחלקו אחר, בעונש מאסר לתקופה של שנתיים שהוטל על שותפו של המערער, לרבות הפעלת שנת מאסר על תנאי, מן הראוי להקל גם בעונש המאסר שהוטל על המערער ולאפשר לרצותו בעבודות שירות.

ב"כ המשיבה מצביעה על חומרת התנהגותו של המערער באירוע נושא גזר-הדין וטוענת כי אין בעובדה שעונש המאסר שהוטל על שותפו של המערער על ידי בימ"ש קמא הוטל כדי להשפיע על עונשו של המערער שכן מדובר היה במי שחולה במחלה ממארת וההקלה היתה בחפיפה חלקית של עונש המאסר על תנאי שהוטל.

באשר למתחם שנקבע על ידי ביהמ"ש קמא, טוענת ב"כ המשיבה כי המתחם אומץ על ידי ביהמ"ש המחוזי בעניין שותפו של המערער ואין כל נימוק לשנותו.

עיון בגזר-הדין של ביהמ"ש קמא מעלה כי הוא קבע נכונה שהמערער, יחד עם שותפו, פגעו באופן משמעותי בערכים החברתיים של הזכות לקניין, הזכות לפרטיות, ותחושת הבטחון של עובדי החברה. גם אם הפריצה בוצעה בשעות היום ובסופה הוחזר הרכוש הגנוב לידי עובדי החברה, אין בכך כדי להמעיט במידת הפגיעה, גם אם המערער לא שימש הדמות העיקרית לביצוע העבירות.

ההבדל בין המערער לבין שותפו לביצוע העבירות בא לידי ביטוי בעונשי המאסר השונים שנגזרו על כל אחד מהם וגם לאחר שעונש המאסר שהוטל על שותפו של המערער הוקל על ידי בימ"ש זה, אין בכך, לאור הנימוקים להקלה, ולאור ההפרש בין עונשי המאסר גם לאחר ההקלה, כדי להצדיק הקלה בעונש המאסר שהוטל על המערער על ידי בימ"ש קמא.

בימ"ש התחשב בכל הנתונים הראויים לקביעת מתחם הענישה באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כפי שהובאו בסעיף 18 לגזר-הדין. הוא לא התעלם מכך שחלקו של המערער היה פחות דומיננטי מחלקו של שותפו, ובצדק קבע כי התנהגותם היתה עלולה להתפתח לעבירת אלימות אלמלא גילו עובדי החברה תושיה וגרמה להחזרת הרכוש הגנוב.

בימ"ש קמא גם לא התעלם מהחזרת הרכוש הגנוב וכך גם לא התעלם ממצבו הנפשי של המערער ומנסיבותיו האישיות שגרמו לביצוע העבירה, כפי שהובאו בתסקיר שירות המבחן.

אף אנו, כמו בימ"ש קמא סבורים כי אין בהליך הגמילה מסמים שעובר המערער כדי להצדיק סטיה ממתחם הענישה וביהמ"ש קמא התחשב בכל הנתונים הראויים כפי שהביא בסעיף 21 להכרעת הדין בקביעת מקומו של המערער בחלק התחתון של המתחם שקבע.

בימ"ש קמא התחשב, ובצדק, בעניין זה בעברו הפלילי של המערער וכנגד זאת התחשב בהודאתו, בנסיבות חייו הקשות, ובפגיעת עונש המאסר בו ובאמו.

3

לאור כל האמור לעיל, גזר-הדין של ביהמ"ש קמא איננו סוטה ממדיניות הענישה הראויה כאשר מדובר במי שפוגע ברכושו ובבטחונו האישי של הזולת, גם אם לא מדובר בפריצה לדירה, ולוקח בחשבון את כל הנסיבות הראויות לקביעת עונשו של המערער.

אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב לריצוי מאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 10.8.14 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות וגזר הדין של בימ"ש קמא.

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.