1

המלצנו אכן בפני התביעה להסכים למתווה שפורט לעיל מהטעמים שאף הם פורטו לעיל.

אנו אומרים בפה מלא כי לא נפלה שגגה מעם בית משפט קמא. המתחם שקבע בית משפט קמא מקובל עלינו ובנסיבות אחרות הדעת נותנת, כי לא היינו מתערבים בתוצאה הסופית.

אם בכל זאת ראינו לעשות זאת, הרי זה מטעמים שאינם קשורים דווקא במערער עצמו, אלא במקום עבודתו, בתלות שפתחו בו אותו זוג קשישים, שכפי שאנו מבינים, הם ניצולי שואה והצורך שלהם כי הוא ימשיך במקום עבודתו.

שמענו מפי הסנגור כי המערער ימשיך להיות מועסק אצלם גם אם יהא עליו לרצות עבודות שירות, וזאת כאשר לשעות שבהן הוא נמצא בעבודות השירות ימצא סידור ביניים אחר.

רק מטעם זה אנו רואים לנכון להעמיד את תקופת המאסר על 6 חודשים, אותם יוכל המערער לרצות בעבודות שירות.

אנו רואים עוד להדגיש כי גם בית משפט קמא קבע כי מתחם הענישה בתיק זה מתחיל ב- 6 חודשים, ולכן החלטתנו איננה כרוכה בשינויה מתחם שנקבע על-ידי בית משפט קמא.

התוצאה היא כדלקמן:

א.        אנו מעמידים את תקופת המאסר על 6 חודשים, אותם יוכל המערער לרצות בעבודות שירות בכפוף לחוו"ד ממונה.

ב.         מתוך תקופה זו לא ינוכו ימי המעצר והמערער ירצה אותה במלואה.

ג.         יתר חלקי גזר-הדין יישארו בעינם.

ד.         אנו קובעים את התיק בפנינו לצורך קבלת חווה"ד לתאריך 9.2.15 שעה 08:30.

2

המזכירות תפנה לממונה על עבודות השירות.

ניתנה והודעה היום ז' טבת תשע"ה, 29/12/2014 במעמד הנוכחים.

ח' טבת תשע"ה