1

 

 

 

השופטת ב' טאובר:

 

            הערעור בתמצית

 

1.         בפנינו ערעור הנאשם (להלן: "המערער") על גזר דינו של בית משפט השלום בקריות (כב' השופט מוחמד עלי), שניתן ביום 16/02/15 במסגרת ת"פ 42031-11-13.

 

2.         בית משפט קמא הרשיע את המערער, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים"), בשילוב סעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). כן הורשע המערער בעבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

 

3.         בעקבות הרשעתו גזר בית משפט קמא על המערער את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 60 ימים, אשר ירוצה בעבודות שירות, חודש מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור בתוך שנתיים עבירה מסוג עוון לפי פקודת הסמים המסוכנים ויורשע בה, 8 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור בתוך 3 שנים עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים ויורשע בה, קנס בסך של 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו, כאשר הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים, רצופים ושווים, החל מיום 01/03/15. בנוסף, הועמד המערער בפיקוח שירות המבחן למשך 18 חודשים מיום מתן גזר הדין, בהתאם לתוכנית ולתנאים, כמפורט בתסקיר שירות המבחן.

2

 

4.         הערעור מופנה כנגד רכיב המאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, שהושת על המערער.

 

            כתב האישום המתוקן והכרעת הדין

 

5.         ביום 12/03/14 חזר בו המערער וכן נאשם נוסף מכפירתם בעובדות כתב האישום, והצדדים הודיעו כי הגיעו להסדר טיעון, שבמסגרתו יוגש כתב אישום מתוקן, כשהמערער והנאשם הנוסף יודו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן, והמערער והנאשם הנוסף יופנו לשירות המבחן לבחינת עניינם, כאשר המשיבה הודיעה כי אינה מחויבת להמלצות שירות המבחן.

 

6.         מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי המערער החזיק שתי שקיות, ובתוכן סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל נטו של 1.2854 גרם, וכן 10 שקיות נוספות המכילות "6.6360 +/- 0.4100" גרם נטו מחושב. עוד צוין כי כאשר הגיעו שוטרים לדירה ששכרו המערער והנאשם הנוסף, השליך המערער 11 שקיות שהכילו קוקאין אל מחוץ לדירה.

 

7.         ביום 12/03/14 הודה כאמור המערער, והורשע בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, כמפורט בסעיף 2 לעיל.

 

            גזר דינו של בית משפט קמא

 

8.         ביום 16/02/15 גזר בית משפט קמא את דינו של המערער.

 

            בית משפט קמא סקר בגזר דינו את תסקירי שירות המבחן, שניתנו בעניינו של המערער. בית משפט קמא ציין כי בתסקיר הראשון מיום 22/06/14 עמד שירות המבחן על נסיבותיו של המערער, מהלך חייו, וציין כי אין לחובתו הרשעות קודמות. בית משפט קמא ציין, כי מתסקיר שירות המבחן עולה כי המערער לקח אחריות על ביצוע המעשים, וכי במסגרת הליכי המעצר השתלב בקבוצה לעצורי בית, שהניבה תוצאות טיפול מסוימות. משביקש שירות המבחן את דחיית הדיון בעניינו של המערער לשלושה חודשים, לצורך מעקב אחר השתלבות המערער בתהליך הטיפול, נעתר בית המשפט קמא לבקשה, ובעקבות כך הוגש בפניו תסקיר נוסף מיום 28/10/14.

 

3

            במסגרת התסקיר השני מיום 28/10/14 דיווח שירות המבחן כי המערער מתמיד בתהליך הטיפולי, מגלה רצינות ואחריות במסגרת התוכנית הטיפולית שהוא עובר ביחידה לטיפול בהתמכרויות, מביע חרטה ומפיק תועלת בהליך הטיפול.

 

            בית משפט קמא ציין בגזר דינו כי שירות המבחן חיווה דעתו כי קיים סיכוי טוב לשיקומו של הנאשם, דבר אשר יש בו כדי להפחית את הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד והמליץ על הטלת צו מבחן לתקופה של 18 חודשים לצד עונש מותנה.

 

            בית משפט קמא עמד בגזר דינו על הערכים החברתיים המוגנים בעבירות הסמים, ופגיעתם הרעה של אלו בחברה, וציין כי בנסיבות המקרה החזיק המערער סמים שאינם לצריכה עצמית בביתו, כאשר בנוסף לעבירת החזקת הסמים, השליך המערער את הסמים בהם החזיק אל מחוץ לדירה כאשר השוטרים הגיעו למקום החזקת הסמים, ובכך ביצע עבירה של הפרעת שוטר במילוי תפקידו, כאשר הערך המוגן שבבסיסה בא לשמור על תקינות פעילות זרועות אכיפת החוק ולמנוע הכשלת פעילות זו.

 

            באשר למדיניות הענישה הנוהגת ציין בית משפט קמא כי ניתן למצוא בפסיקה קשת רחבה של עונשים, הכוללים מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות עד למאסרים בפועל של אף למעלה מ-12 חודשים.

 

            בית משפט קמא ציין כי בנתוניו של מקרה זה מתחם העונש ההולם צריך לכלול עונש של מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות ועד לעשרה חודשי מאסר בפועל בתוספת רכיבי ענישה נוספים.

 

            לצורך קביעת העונש המתאים למערער בגדרי המתחם נתן בית משפט קמא משקל לעובדה כי למערער אין הרשעות קודמות, לעובדה שזו הסתבכותו הראשונה בפלילים, גילו הצעיר של המערער, הודאתו של המערער בראשית ההליכים, המבטאת נטילת אחריות על ביצוע העבירות, וכן ההליך הטיפולי שהמערער החל בו, אשר מלמד על נטילת אחריות והפנמה של הכשל בהתנהגותו. בית משפט קמא אף הביא בחשבון את האמור בתסקיר שירות המבחן, את נכונותו ורצינות המערער בקשר עם גורמי הטיפול, והתובנה שגילה המערער לגבי הקשר הטיפולי ורצונו להימנע מחזרה לשימוש בסמים או למעורבות פלילית בפלילים. לבסוף, הביא בית משפט קמא בחשבון את תקופת המעצר, בה היה המערער נתון - המערער נעצר ביום 12/11/13 ושוחרר ממעצרו כעבור כחודש וחצי בתנאים מגבילים.

 

4

            בית משפט קמא ציין כי מצטיירת לגבי המערער תמונה חיובית של פוטנציאל לשיקום, כפי שתואר על ידי שירות המבחן. בית משפט קמא ציין כי הוא ער לכן שעונש מאסר לריצוי בעבודות שירות יכול להסב פגיעה בחייו הנורמטיביים של המערער, לרבות בעיסוקו, וסבר כי האמור מצדיק הטלת עונש ברף התחתון של המתחם. עם זאת, בית משפט קמא ציין, כי בשל חומרת העבירה, לא ניתן להימנע מהטלת עונש של מאסר בפועל, שירוצה בעבירות שירות, ולו לתקופה קצרה, כאשר לצד האמור יהיה המערער נתון בתקופת מבחן של 18 חודשים, כאשר במסגרתה ייטול חלק בהליך טיפולי.

 

            בשקלול כל הנתונים בעניינו של המערער גזר בית משפט קמא על המערער את העונשים המפורטים בסעיף 2 לפסק הדין.

 

9.         המערער מיאן להשלים עם גזר דינו של בית משפט קמא בכל הנוגע לרכיב המאסר לריצוי בעבודות שירות, ומכאן הערעור שבפנינו.

 

            טענות המערער

 

10.       במסגרת הודעת הערעור ובטיעונים, שנשמעו ביום 28/05/15 טען המערער כי טעה בית משפט קמא עת הטיל עליו עונש בדמות מאסר בפועל בריצוי בדרך של עבודות שירות, שכן היה על בית משפט קמא לאמץ את המלצת שירות המבחן במלואה, ובכך ליתן למערער עונש שיקומי, אשר יהיה עונש מרתיע מחד, וימלא את תכלית השיקום מאידך.

 

            המערער מציין, כי אף בית משפט קמא קבע כי סיכויי השיקום בעניינו של המערער גבוהים, ועל כן היה על בית משפט קמא לסטות ממתחם הענישה ההולם, כפי שקבע, באופן שלא תוטל על המערער ענישה של מאסר בפועל, ולו לתקופה קצרה.

 

            לטענת המערער, מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, ולו לתקופה קצרה, עלול בסבירות גבוהה לגרום לרגרסיה בהליך השיקומי, וכן לגרום לכך כי המערער יפוטר מעבודתו, אשר בה הוא מתמיד כעשרה חודשים, ואזי לגרום למערער לקושי כלכלי רב, אשר בצירוף לשהייה בקרבת אסירים אחרים, המרצים עונש מאסר בדרך של עבודות שירות, עלול להוליך בסבירות גבוהה את המערער לעולם העברייני, ובכך לקטוע את ההליך השיקומי בו הוא נמצא.

 

            לטענת המערער, הסיכונים, אשר הינו מונה על רקע סיכויי השיקום הגבוהים, עלולים לפגוע אף באינטרס הציבורי, לאחר שמשאבים רבים הושקעו בשיקומו.

 

5

            המערער אינו חולק על סמכותו של בית משפט לשקול ולאזן בין שיקולי ענישה שונים, ואף לסטות מהמלצה טיפולית שיקומית של שירות המבחן בתסקירו, ואולם, משקבע בית משפט כי המערער מתאים לענישה שיקומית, היה עליו לאמץ את הענישה השיקומית המוצעת והמומלצת על ידי שירות המבחן ככתבה וכלשונה. המערער אף הפנה לפסק הדין בע"פ 8087/03 מיכאל כהן נ' מדינת ישראל (01/02/2006), במסגרתו עמד בית המשפט על משקלם של שיקולי השיקום, שסיכוייהם גבוהים, ואשר יכולים לגבור גם בנסיבות בהן מדובר בנאשם בעל עבר פלילי קשה, אשר הערכאה הדיונית גזרה את דינו ל-4 שנות מאסר בפועל.

 

            טענות המשיבה

 

11.       המשיבה טוענת כי אין מקום להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא. לעמדתה, העונש שנגזר על המערער הינו עונש מקל ומתחשב בסיכוי השיקום של הנאשם ובעברו הנקי.

 

            המשיבה הדגישה, כי המערער לא היה קטין בזמן ביצוע העבירה, היה כבן 23, ביצע עבירת סמים בסם מסוכן מסוג קוקאין, כאשר ברשותו נתפסה כמות לא מבוטלת מחולקת לאריזות.

 

            המשיבה הוסיפה וטענה, כי המערער לא המציא מסמכים בכתב, המצביעים על האפשרות, שהנאשם יפוטר מעבודתו, באם יבצע עבודות שירות, וגם אם היה ממציא מסמך כאמור, לא די בכך כדי לסטות מהעונש, שנגזר עליו על ידי בית משפט קמא, שכן על המערער להבין את המסר בגין המעשה החמור שעשה.

 

            ב"כ המשיבה הפנתה אף לרע"פ 747/14 אלי לוי נ' מדינת ישראל (11/02/2014) שם החזיק הנאשם סם מסוג קוקאין במשקל של 5 גרם נטו, ואשר חרף טענת שיקום נמנע בית משפט להתערב בעונש מאסר של 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל, שהוטל על הנאשם.

 

            דיון והכרעה

 

12.       הלכה היא, כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בעונש, שהוטל על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים של סטייה קיצונית ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים, או כאשר מדובר בטעות מהותית, שנפלה בגזר הדין. ראה: ע"פ 2358/14 פלוני נ' מדינת ישראל (21/05/2014); ע"פ 1568/12 מדינת ישראל נ' סראחין (11/06/2013).

 

6

13.       במקרה שלפנינו הורשע המערער בהחזקת סמים מסוג קוקאין במשקל של 1.28 גרם נטו ובהחזקת כמות נוספת של 6.636 גרם נטו, אשר הוחזקו על ידי המערער בביתו.

 

            בנוסף לעבירת החזקת הסמים, בעת שהגיעו שוטרים אל מקום החזקת הסמים, השליך המערער את הסמים מחוץ לדירה ובגין כך הורשע המערער אף בעבירה של הפרעת שוטר במילוי תפקידו.

 

14.       עבירות של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית הן עבירות חמורות. בית המשפט העליון חזר וקבע כי הסמים המסוכנים פשטו בקרבנו כנגע חברתי, אשר השלכותיו הרסניות, וסכנותיו רחבות היקף. בשל הנזק החברתי רב העוצמה, שגורמת עבירה של החזקת סם מסוכן, שלא לצריכה עצמית, זוהי עבירה שברגיל ראוי שכל המבצע אותה ישא בעונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. וראה: ע"פ 1635/14 שי יהודה נ' מדינת ישראל (21/08/2014); רע"פ 747/14 אלי לוי נ' מדינת ישראל (11/02/2014); רע"פ 4921/07 מוחמד כליבאת נ' מדינת ישראל (03/07/2007).

 

15.       אין חולק, כי על השיקולים החשובים, הנשקלים בגדר שיקולי הענישה, נמנים מהותה של העבירה וחומרתה וכן קיום מדיניות ענישה אחידה. לצד אלה, מקובלת עלינו כקו מנחה בסוגיית הענישה, כי הענישה היא לעולם אינדיבידואלית. ראה: ע"פ 1307/15 פלוני נ' מדינת ישראל (01/01/2015); ע"פ 8355 פלוני נ' מדינת ישראל (18/11/2014). מכאן, שלא ניתן לצורך אחידות הענישה להחמיר עם נאשם מתוך הסתמכות על הנימוק, שמא הקלה במקרה מסוים תשמש תקדים למקרים אחרים, שאינם ראויים לכך.

 

16.       בנוסף לשיקולים, אלה עומד השיקול החשוב והמהותי של שיקומו של הנאשם. בהתקיים נסיבות מיוחדות ונכונות ייתכן, ששיקול זה יגבר על יתר השיקולים, שנמנו לעיל, ושיקול זה יקבע באותו מקרה מסוים את מידת עונשו של הנאשם וצורתו.

 

            ואכן, המחוקק קבע בתיקון 113 בסעיף 40ד לחוק העונשין, כי בית משפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם, אם מצא כי "הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם".

 

            בית המשפט העליון בע"פ 1903/13 חמודה עיאשה נ' מדינת ישראל (14/07/2013) הדגיש, כי על הנאשם להצביע על פוטנציאל שיקומי גבוה, אשר יצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם בעניינו. וראה גם: ע"פ 5146/14 עדי אורן נ' מדינת ישראל (05/02/2015).

 

7

17.       בעניינו של המערער נערכו שני תסקירים על ידי שירות המבחן. עיון בתסקיר שירות המבחן מיום 22/06/14 מעלה, כי אין לחובתו של המערער הרשעות קודמות, וכי ביחס לעבירות הנדונות קיבל המערער אחריות למעשיו, הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, ואף הביע צער על הידרדרותו לשימוש בסמים ולביצוע העבירות נשוא כתב האישום המתוקן. שירות המבחן ציין, כי בשלב, שהמערער היה במעצר בית, שולב המערער תקופה של 4 חודשים בקבוצה לעצורי בית, אליה הגיע באופן קבוע, גילה פתיחות רגשית, הבין את חומרת מעשיו וביטא שאיפה לשינוי בחייו.

 

            שירות המבחן ציין בתסקירו, כי בהמשך הופנה המערער לאבחון ממוקד ביחידה העירונית לטיפול בהתמכרויות. גם במסגרת טיפולית זו התייצב המערער לכל המפגשים שנקבעו, גילה אחריות ורצינות לטיפול, נתן בדיקות שתן באופן סדיר, אשר נמצאו נקיות משיירי סם, שיתף פעולה, הביע חרטה על הבחירה לעשות שימוש בסמים על רקע משבר רגשי, והבין כי קיימות דרכי התמודדות אחרות עבורו, בהן יוכל להיעזר במצבים מורכבים, בהם יתקל בעתיד.

 

            במסגרת חוות הדעת הראשונה עמד שירות המבחן על הרקע, שהביא להידרדרותו של המערער, ואולם ציין, כי המערער טרם סיגל לעצמו דפוסים עברייניים, וכי בסיוע התערבות טיפולית, שניתנה ואשר תינתן על ידי שירות המבחן והיחידה להתמכרויות, ניתן להפחית את הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד.

 

            על רקע האמור ומשהטיפול ביחידה להתמכרויות טרם הושלם, המליץ שירות המבחן לדחות את המשך המשפט ב-3 חודשים על מנת שניתן יהיה להמשיך ולעקוב אחר השתלבותו של המערער בטיפול ובדבר יכולתו להיתרם ממנו.

 

            בתסקיר הנוסף, שניתן בעניינו של המערער ביום 28/10/14, ואשר סיכם 5 חודשי טיפול, צוין כי המערער הגיע באופן עקבי לכל הפגישות שנקבעו עמו, גילה רצינות ואחריות, ובדיקות השתן, שנתן באופן סדיר, נמצאו נקיות משיירי סם.

 

            עוד ציין שירות המבחן, כי המערער עובד במשרה מלאה, החל בלימודים מקצועיים, מתגורר בבית סבתו, מתרחק מגורמי סיכון, ושם לו למטרה לחזור למסלול חיים נורמטיבי, תוך נכונות להימנע מחזרה לשימוש בסם או למעורבות פלילית.

 

            לנוכח כל האמור, בשל שיתוף הפעולה של המערער עם גורמי הטיפול ועל מנת לצמצם את הסיכון להישנות העבירות, המליץ שירות המבחן, מבלי לגרוע מחומרת העבירה, כי יוטל על המערער צו מבחן לתקופה של 18 חודשים לצד עונש מותנה ומרתיע.

8

 

18.       בית משפט בגזר דינו התרשם אף הוא כי סיכויי השיקום בעניינו של המערער הינם טובים, וציין כי אצל המערער מצטיירת תמונה חיובית של פוטנציאל לשיקום. עם זאת, סטה בית המשפט קמא מהמלצת שירות המבחן, ולצד העונשים שגזר עליו גזר גם מאסר בפועל למשך 2 חודשים, שירוצה בעבודות שירות.

 

19.       ערה אני לעובדה, כי המלצת שירות המבחן הינה בבחינת המלצה בלבד, ואין בכוחה לחייב את בית המשפט. בית המשפט, כידוע, מופקד על הראייה הכוללת, הבוחנת גם שיקולים נוספים על פני טובתו של הנאשם, שעיקרם בטובת הכלל והאינטרס הציבורי. ואולם, אין להתעלם מכך כי תסקיר שירות המבחן הינו כלי חשוב, באמצעותו ניתן לרדת לעומקן של נסיבותיו האישיות של הנאשם ולעמוד על הגורמים, שהביאו להידרדרותו לביצוע העבירות, כמו גם לבחינה מעמיקה ומקצועית של סיכויי השיקום ודרכי השיקום. קצין המבחן אינו מייצג את אחד הצדדים להליך הפלילי, אלא הוא משמש כ"זרועו הארוכה של בית המשפט", ומהות תפקידו מסתכמת בבחינת נושאים, שבית המשפט עצמו מתקשה לבדוק ולבחון, כך שבנסיבות המתאימות נכון לתת להמלצות שירות המבחן משקל משמעותי ואף לאמצם. ראה: ע"פ 3472/11 פלוני נ' מדינת ישראל (03/09/2012).

 

            על רקע העובדה שהמערער נעדר עבר פלילי, הודה בהזדמנות הראשונה והביע חרטה על מעשיו ומצטייר אצל המערער פוטנציאל חיובי מאוד לשיקום, ושירות המבחן תיאר בתסקיר המשכו של תהליך טיפולי משמעותי, מוצלח ומבטיח, שסיכויי הצלחתו טובים, ואף ביתר תחומי החיים נראה הנאשם כמי שעולה על דרך המלך ומחובר למסלול נורמטיבי, הן בתחום התעסוקתי והן בלימודים, סבורני כי ראוי היה לאמץ את מסקנות שירות המבחן ככתבן וכלשונן, בכל הנוגע לענישה השיקומית שבחר בית משפט קמא להטיל על המערער, ולא היה מקום לסטות מהן.

 

            אמנם ככלל ובהתחשב בעבירות, שביצע המערער, עונש של חודשיים עבודות שירות הינו עונש מקל ואולם לאחר שאין חולק כי על רקע מאמצי השיקום שביצע המערער וסיכויי השיקום הגבוהים ראוי לשקול ענישה שיקומית, סבורני כי הטלת עונש של ביצוע עבירות שירות למשך חודשיים, המטיל סיכון של ממש כי כתוצאה מריצוי העונש, יפוטר המערער ממקום עבודה מסודר, מחטיא את מטרתו ועשוי לפגוע בסיכויי שיקומו של המערער.

 

9

            ראוי לזכור כי שיקומו של המערער אינו רק אינטרס אישי של המערער. שיקומו של המערער משתלב אף עם האינטרס הציבורי, אשר יצא נשכר מכך שהמערער ייגמל מסמים, ינהל חיים נורמטיביים, לא יעסוק בסחר בסמים, ויימנע מביצוע עבירות פליליות. על כן, מתקיימות בעניינו נסיבות מיוחדות, שבעטין מן הראוי, ששיקול שיקומו של המערער יזכה למעמד מיוחד בין יתר שיקולי הענישה.

 

            בית משפט קמא, לצד העונשים המותנים , שגזר על המערער, ולצד הקנס, שהטיל עליו, קבע כי המערער יעמוד בפיקוח של שירות המבחן למשך 18 חודשים, בהתאם לתכנית ולתנאים, שפורטו בתסקיר שירות המבחן.

 

            לנוכח מכלול השיקולים ולאור גם הסכמת ב"כ המערער להאריך את תקופת המבחן לשלוש שנים, הסכמה שניתנה בנוכחות המערער בדיון שהתקיים בפנינו ביום 28/05/15, סבורני כי ראוי להאריך את תקופת המבחן לתקופה של שנתיים מהיום, ומובן שככל שהמערער לא ימלא אחר צו המבחן כלשונו, או יעבור עבירה נוספת, יהיה המערער צפוי לעונש בגין העבירות נשוא כתב האישום המתוקן.

 

            לפיכך, אמליץ לחבריי להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא, באופן שיבוטל רכיב העונש של חודשיים מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, ויוארך צו המבחן לתקופה של שנתיים מהיום, תוך שיובהר למערער היטב, שאם לא ימלא אחר הצו או יעבור עבירה נוספת, יהיה צפוי לעונש נוסף על העבירות בהן הורשע בתיק זה.

 

            יתר מרכיבי גזר הדין יישארו ללא שינוי.

 

השופט ר' שפירא, סגן נשיא [אב"ד]:

אני מסכים.

 

השופט א' אליקים:

אני מסכים.

10

 

 

הוחלט פה אחד לקבל את הערעור ולהתערב בגזר דינו של בית משפט קמא, זאת באופן שיבוטל רכיב העונש של חודשיים מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, ויוארך צו המבחן לתקופה של שנתיים מהיום.

 

יתר מרכיבי גזר הדין יישארו ללא שינוי.

 

יובהר למערער שאם לא ימלא אחר הצו או יעבור עבירה נוספת כלשהי, כי אז ניתן יהיה להחזיר את הדיון בעניינו לבית המשפט והוא יהיה צפוי לעונש נוסף על העבירות בהן הורשע בתיק זה.

 

מאחר ופסק הדין מושמע בנוכחות ב"כ הצדדים בלבד אנו מורים כי הסניגור יעביר לבית המשפט עד לא יאוחר מיום 11/6/15 הצהרה חתומה ע"י המערער המאשר כי פסק הדין הוקרא לו וכי הוסברה לו משמעות הפרת צו המבחן או ביצוע עבירה נוספת כל שהיא בתקופת המבחן, כמפורט לעיל. ככל שיסרב המערער לחתום על הצהרה כאמור יקבע מועד נוסף לשימוע פסק הדין בנוכחותו.

 

המזכירות תשלח העתק פסק דין לממונה על עבודות השירות וכן לשירות המבחן.

           

 

ניתן היום, י"ז סיוון תשע"ה, 04 יוני 2015, במעמד באי כוחם ובהעדר המערער.