1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט מרדכי כדורי) מיום 11.7.17 בת"פ 64317-11-15.

כללי

1.         המערער הורשע על יסוד הודאתו בהתפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה וגניבה. המערער נדון למאסר בפועל למשך 10 חודשים, מאסר מותנה למשך 7 חודשים בגין כל אחת מהעבירות בהן הורשע ופיצוי למתלונן בסך 1,000 ₪. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

2.         ואלה המעשים: בלילה שבין 18-19/9/15 התפרצו המערער ואחר לדירת מגורים בירושלים, דרך גג הבית וגדר המרפסת, תוך ששברו את מנעול הדלת וסורג ומשלא הצליחו, ניפצו את חלון חדר השינה ונכנסו דרכו אל הדירה. המערער גנב מהדירה בושם ושני שעונים ושותפו גנב רכוש נוסף. לאחר מכן נמלטו השניים.

3

3.         ב"כ המערער טען כי העונש שהוטל על המערער הינו חמור מאוד. כמו כן, שגה בית משפט קמא בכך שלא קיבל את חוות דעתו של שירות המבחן ובכך שלא הזמין תסקיר משלים בעניינו שיבחן את ההליך הטיפולי. עוד נטען כי יש להתחשב לקולה בכך שהמערער לא הפר את מעצר הבית. המערער טען עוד כי יש להתחשב בגילו הצעיר, הוא מודה בטעותו וטוען כי הוא השתקם, כיום הוא עובד לפרנסתו באופן מסודר, אך עונש המאסר שהוטל עליו יפגע בו ויוביל לפיטוריו. הוסף כי המערער מוכן היום להתחייב ללא הגבלה על כך שלא יחזור על מעשיו. זה מקרה של מודה ועוזב ירוחם. המערער יליד 1996, האירוע הנו משנת 2015. המערער נעצר כעבור כשלושה חודשים, הודה והתקבל תסקיר שהמליץ על עבודות שירות. השותף נדון לשישה חודשי מאסר בעבודות שירות. המערער בן למשפחה קשת יום, שהה כשמונה חודשים במעצר בית מלא ועובר לכך שהה כחודשיים וחצי במעצר ממש. יש להעדיף שיקולי שיקום. כיום הנו עובד באופן מסודר ומקבל אחריות. העונש שנגזר על המערער אינו הולם בנסיבותיו. המערער עלה על דרך המלך והותרת העונש על כנו משמעותה התדרדרות המערער בניגוד לרצונו, דבר המנוגד לאינטרס הציבורי, מה עוד שהוטל עליו מאסר מותנה משמעותי.

4.         ב"כ המשיבה השיב כי יש לדחות את הערעור. לעניין העדפת שיקולי השיקום באה הפנייה למפורט בגזר הדין, שם עולה תמונה הפוכה למידת המוטיבציה והנכונות להשתקם ודברי המערער כיום אינם מתיישבים עם האמור בתסקיר. כמו כן, באשר לשותף והעונש שנגזר עליו, האבחנה בענישה באה מאחר שהמערער הורשע בעבירות גניבה והתפרצות והשותף אך בעבירת גניבה, ועל כן השוני בענישה. וכן, בית משפט קמא לא הותיר האבחנה בלי התחשבות נוספת שכן עונשו של המערער נקבע מתחת למתחם שבית משפט קמא עצמו קבע.

תסקיר שירות המבחן

5.         מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער, יליד 1996, עולה כי הינו רווק, עד למעצרו עבד במאפיה, מתגורר בבית הוריו בירושלים. גדל במשפחה בתנאי הזנחה פיזית ורגשית, לחובתו שתי הרשעות קודמות בעבירות רכוש והסגת גבול, בגינן נדון, בין היתר, למאסר מותנה, התחייבות, צו מעון וקנס. המערער קיבל אחריות מלאה על מעשיו. שירות המבחן התרשם מיכולות וכישורים דלים ופירט כי המערער סירב להשתלב בתהליך טיפולי שיקומי. הומלץ לבדוק התאמתו למאסר בעבודות שירות ומאסר על תנאי.

דיון

6.         דין הערעור להידחות.

לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, האחריות שלקח על המעשים והבעת חרטה מצדו. כמו כן, יש להתחשב לקולה בנסיבותיו האישיות, כמפורט בתסקיר שירות המבחן ובגילו הצעיר. מאידך, לחובת המערער נזקפת חומרת העבירות שביצע בצוותא חדא עם אחר, תוך גרימת נזק לרכוש ופגיעה בערכים המוגנים, עליהם ועל מידת הפגיעה בהם עמד בית משפט קמא בגזר הדין. בצד הודאתו בביצוע העבירות, המערער שלל נזקקות טיפולית וסירב להשתלב בהליך שיקומי. כמו כן, עברו הפלילי כולל הרשעות קודמות בעבירות רכוש, ולא היה בעונשים שהוטלו עליו בגינן בכדי להרתיעו מלשוב ולבצען. לפיכך, בנסיבות דנן, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם.

4

אשר-על כן, הערעור נדחה.

            המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 20.3.18, עד השעה 10:00, בבית המעצר ניצן.

ניתן היום, ה באדר תשע"ח, 20 בפברואר 2018, במעמד הצדדים.