1

הערעור שבפנינו הוא ערעור סרק על פניו שאין בו מאום.

בגין לא פחות מ- 13 אישומים בהם הורשע המערער, הטיל עליו בית משפט קמא 14 חודשי מאסר. נגד המערער היו תלויים ועומדים שני מאסרים על תנאי, כל אחד מהם בן 6 חודשים. בית משפט קמא קבע כי שני המאסרים על תנאי ירוצו במצטבר זה לזה ובמצטבר לעונש המאסר בפועל שהוטל בגין מכלול העבירות בהן הורשע בפניו, כך שסה"כ על המערער לרצות 26 חודשים של מאסר בפועל.

על הענישה הערעור בפנינו.

המערער מפנה בעיקר למצבו הרפואי, לטענתו, הוא סובל במאסר, יש לו כתף פגועה והמאסר קשה עליו.

לא בכדי פתחנו ואמרנו כי מדובר בערעור סרק. אין כמעט סוג עבירה שאיננו נמנה עם העבירות אותן ביצע המערער, החל בהחזקת סם מסוכן, עבור לגניבה, לא נפקד מקומה של הטרדה מינית שפלה ונבזית במיוחד כאשר המערער השאיר מכתב למתלוננת גם בעבר, החזקת סכין למטרה לא כשרה ושתי עבירות איומים.

בית משפט קמא בגזר דין מנומק היטב קבע מתחמים לכל אחד מסוגי העבירות שמדובר בהן ובסופו של דבר, מיקם את המערער ברף הנמוך ביותר שניתן היה להעלות על הדעת.

2

לכל האמור לעיל נוסיף גם כי הונח בפני בית משפט קמא תסקיר של שירות המבחן, תסקיר שלילי במיוחד שהמליץ על ענישה קונקרטית. כאשר את כל האמור לעיל תרגם בית משפט קמא לכלל ענישה של 14 חודשים. יש לו, למערער, על מה לברך. על כך שהוא נושא על גבו שני מאסרים על תנאי אין לו להלין אלא על עצמו.

אנו מסיבים את תשומת לב שירות בתי הסוהר למצבו הרפואי של המערער וחזקה על שירות בתי הסוהר שייתן למערער טיפול מתאים במסגרת תקופת המאסר שהוא מרצה.

כאמור, הערעור נדחה.

ניתן והודע היום כ"ז אדר תשע"ה, 18/03/2015 במעמד הנוכחים.