1

מהות הערעור: ערעור על גזר דינו של בימ"ש השלום בבאר שבע (בפני כב' השופט ג. אמוראי) בת.פ. 3066/06 מיום 17/12/13.

נוכחים: המערער וב"כ עו"ד עוזי נקש

ב"כ המשיבה עו"ד שוחט שלומי

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע, על פי הודאתו, בביצוע 21 עבירות של אי הגשת דוח מע"מ במועד ונדון ל-6 חודשי מאסר על תנאי ולתשלום קנס בסך 6,000 ₪. הערעור שבפנינו מופנה כנגד עצם ההרשעה.

ב"כ המערער פירט בערעורו את הקשיים הכלכליים בפניהם עמד המערער לאורך כל התקופה הרלבנטית, ובפניהם עומד גם היום. הוא הדגיש את העובדה שמדובר באדם נורמטיבי, שתרם למדינה, שירת שירות צבאי, אך נקלע למצב כלכלי קשה בעיקר מאחר ואנשים שהיו חייבים לו כספים לא פרעו את חובם אליו. עוד הדגיש ב"כ המערער כי המחדלים הוסרו, הדוחות הוגשו והתשלומים בגינם בוצעו למרות הקשיים הכלכליים המרובים. הוא פירט גם את מצבו האישי של המערער שהוא כבן 54, נשוי ואב ל-4 ילדים וסב ל-5 נכדים. לעניין נסיבותיו הפנה ב"כ המערער גם לתסקיר שהוגש אודותיו ולקשיים בפניהם יעמוד המערער במידה וההרשעה לא תבוטל, שכן לא יוכל להמשיך לעבוד ולהיכנס לצורך ביצוע עבודתו כקבלן בניין למתקנים בטחוניים.

2

ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הערעור, תוך שהדגיש את התנהלותו של המערער לאורך השנים, כאשר הוא שב ומבצע עבירות פעם אחר פעם והעובדה שהוטלו עליו בעבר ובטרם הגשת כתב האישום המקורי 4 קנסות מינהליים לא מנעו ממנו ולא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע את העבירות גם בעתיד. גם צוין, כי ממילא תלוי ועומד כתב אישום נוסף כנגד המערער בגין עבירות נוספות שבוצעו בין השנים 2011 - 2012.

בהתאם לכתבה אישום המתוקן בשלישית שהוגש בהסכמה כנגד המערער, עולה כי הוא לא הגיש דוחות תקופתיים החל מחודש 03/05 ועד לחודש 12/10, 21 פעמים, 3 מהדוחות האלה, טרם הוגשו והיתרה הוגשה אם כי באיחור.

הכלל, כפי שציין ביהמ"ש קמא כי מי שנקבע לגביו שביצע עבירה, יורשע בגינה. רק במקרים חריגים, ימנע ביהמ"ש מהרשעתו של נאשם שביצע עבירה, ומשמדובר במקרה שבפנינו במי ששב ומבצע עבירות 21 פעמים, הרי שאיננו נופל בגדר החריגים האמורים. ביטול ההרשעה ישמר למקרים יוצאי דופן בלבד, כאשר אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם כתוצאה מההרשעה לבין חומרתה של העבירה והאינטרס הציבורי בעצם ההרשעה, ועניינו של המערער שבפנינו לא נמצא בתחום אותם מקרים חריגים. אמנם ייתכן, כי תיפגע פרנסתו של המערער ולא יוכל להיכנס לבצע עבודות במתקני צה"ל, אולם לא הוכח בפנינו כי לא יוכל לעבוד כלל ולא יוכל להמשיך ולהתפרנס במקומות אחרים.

נוסיף ונציין, כי גם לאחר הגשת כתב האישום, הן המקורי והן המתוקן, המשיך המערער וביצע עבירות, הן בתיק נשוא כתב האישום והן בתיק האחר המתנהל כנגדו, כאשר הוא הודה בביצוע העבירות שם, אם כי טען שהמחדלים הוסרו ועל כך המחלוקת המתנהלת בפני בימ"ש.

בנסיבות אלה, הערעור נדחה.

3

הוקלד על ידי טובה שרגא