1

נוכחים:

ב"כ המערערת עו"ד קרן לוי

המשיב ובאת כוחו עו"ד מירב נוסבוים

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המשיב הורשע לאחר שמיעת ראיות בת"פ 59386-03-14 (בית משפט השלום בכפר סבא) בעבירת איומים ובהחזקת סכין בקשר לאירוע שהיה ביום 19.12.13 בינו לבין אחיו במהלכו פתח המשיב את דלת רכבו של אחיו, כשהוא אוחז בידו מצ'טה וצעק לעברו "רד מהאוטו, אני הולך להרוג אותך", תוך שהוא מושך אותו בידו. בנסיבות אלה קירב המשיב את המצ'טה לבטנו של אחיו, תוך שהמתלונן אוחז בסכין, וכתוצאה מכך נחתך אחיו של המשיב באצבע כף ידו.

בית משפט קמא הטיל על המשיב שנת מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין וחייב אותו לחתום על התחייבות בסכום של 10,000 ₪ להימנע במשך שנה מכל עבירת אלימות.

2

הערעור מכוון כנגד קולת העונש שהוטל על המשיב וב"כ המערערת טוענת בהודעת הערעור ובטיעוניה בפנינו כי העונשים של מאסר על תנאי והתחייבות שהוטלו על המשיב חורגים ממדיניות הענישה הראויה כאשר מדובר בעבירת אלימות ואף חורגים ללא הצדקה מהרף התחתון של מתחם הענישה שקבע בית משפט קמא, שכן אין כל שיקולי שיקום המצדיקים חריגה כזו.

המערערת טוענת כי בית משפט קמא חרג שלא כדין מהרף התחתון הנ"ל במיוחד כאשר מדובר בתסקיר שלילי מאוד ולמרות ששירות המבחן נמנע מכל המלצה טיפולית-שיקומית בעניינו של המשיב.

עוד טוענת המערערת כי שגה בית משפט קמא כאשר נמנע ממיקומו של המשיב במתחם הענישה שקבע וזאת לאור עברו הפלילי המכביד, היותו של המשיב בעל דפוסי עבריינות מושרשים ששירות המבחן קבע כי קיימת מסוכנות בינונית להישנות עבירות אלימות מצידו בעתיד.

ב"כ המשיב מתנגד להחמרה בעונשים שהוטלו על המשיב שכן, לטענתה, בית משפט קמא, ששמע ראיות, התרשם מעדותו של המתלונן האח כי נסיבות האירוע במערכת היחסים בינו לבין המשיב אינם מצדיקים החמרה מעבר לעונשי המאסר על תנאי וההתחייבות.

לטענתה, גם אם לא עולים מתוך תסקיר המבחן סיכויי שיקום, הרי הנסיבות המקלות האחרות שמנה בית משפט קמא יש בהן כדי להצדיק חריגה ממתחם הענישה שקבע.

לטענתה, מצבו הכלכלי של המשיב ומשפחתו קשים, כפי שהדבר עולה מהליכי פשיטת רגל שתלויים ועומדים נגד המשיב ואשתו.

באשר להרשעותיו הקודמות של המשיב, טוענת ב"כ המשיב כי מדובר בעבירות ישנות, עבירת האלימות האחרונה שבהן בוצעה בשנת 2006 ובגינה הוא נידון ל-45 חודשי מאסר.

עיון בגזר הדין של בית משפט קמא מעלה כי הוא קבע נכונה את הערכים המוגנים של שמירה על שלמות הגוף, תחושת הביטחון האישי ושלוות נפשו של אדם תוך מניעה של סיכון או נזק לנפשו.

בית משפט קמא גם התייחס ברצינות הראויה לנסיבות הקשורות בביצוע האיומים והחזקת המצ'טה על ידי המשיב ולנזק שנגרם לאצבע כף ידו של האח, גם אם עבירת התקיפה נמחקה מכתב האישום המתוקן.

בית משפט קמא קבע נכונה את מתחם הענישה הכולל לעבירות נושא גזר הדין בין חודשיים מאסר לריצוי בעבודות שירות לבין שנת מאסר בפועל, אך לטעמנו חרג ללא הצדקה מהרף התחתון של העונש שקבע בעצמו, שכן מהתסקיר השלילי של שירות המבחן לא עולה כל נימוק הקשור בשיקומו של המשיב המצדיק חריגה כזו ולא בכדי לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית למשיב למרות שהמליץ על הטלת עונש מאסר על תנאי והתחייבות בלבד.

3

אף אנו, כמו בית משפט קמא, איננו מתעלמים מכך שעבירת האלימות האחרונה שעבר המשיב לפני האירוע נושא גזר הדין נעברה בשנת 2006 ושהוא ריצה בגינה 45 חודשי מאסר מהם שוחרר בשנת 2009 אך אין בכך נימוק לחריגה ממתחם הענישה שקבע בית משפט קמא.

לאור כל האמור לעיל, לא מצאנו כל הצדקה לחריגה ממתחם הענישה הנמוך שקבע בית משפט קמא למעשיו של המשיב וגם אם נסיבותיו האישיות, כפי שמתוארות בתסקיר שירות המבחן ובגזר הדין של בית משפט קמא, מצדיקות ענישה ברף התחתון המוצדק שקבע בית משפט קמא, אין בהן כדי להצדיק חריגה כזו.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור ומטילים על המשיב חודשיים מאסר לריצוי בעבודות שירות.

המשיב יתייצב בפני הממונה על עבודות שירות במחוז הצפון בטבריה לקליטה והצבה ביום 20.11.17 בשעה 11:00 ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

יתר חלקי גזר הדין בת"פ 59386-03-14 (בית משפט השלום בכפר סבא) יעמדו בתוקפם.

ניתן והודע היום כ"ה תשרי תשע"ח, 15/10/2017 במעמד ב"כ הצדדים והמשיב.

4