1

1.    לפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין עד להחלטה בערעור.

2.    ביום 7.6.2017 הורשע המבקש, על פי הודאתו, בעבירות של תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), ותקיפה הגומרת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין.

3.    ביום 7.12.2017 נגזר דינו של המבקש, והוטלו עליו 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי בסך 500 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו ופיצוי למתלוננת בסכום של 10,000 ₪.

       ריצוי ביצוע עונש המאסר עוכב על ידי בית משפט קמא, ונקבע כי המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 14.1.2018. נקבעו תנאים להבטחת התייצבותו: התחייבות עצמית על סך 15,000 ₪, ערבות צד ג' על סך 15,000 ₪, הפקדה במזומן על סך 2,500 ₪, צו עיכוב יציאה מן הארץ והפקדת דרכון.

2

4.    נוכח תקופת המאסר שהוטלה על המבקש, מסכימה המשיבה לבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר, מבלי שהדבר יצביע על עמדתה בערעור, ובכפוף להפקדה בסכום גבוה יותר מהסכום שנקבע ע"י בימ"ש קמא במטרה להבטיח את התייצבות המבקש לריצוי עונשו.

       לטענת ב"כ המבקש אין באפשרות המבקש להפקיד סכומים נוספים, אך הטענה לא נתמכה באסמכתאות כמצופה.

5.    יודגש כי לא התבקש עיכוב ביצוע של שאר רכיבי העונש.

6.    לאור כל האמור, ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני מורה על עיכוב ביצוע רכיב המאסר עד לפסק דין בערעור, אך זאת בכפוף להפקדת פיקדון, במזומן או בערבות בנקאית, בסכום נוסף של 5,000 ₪ (מעבר לסך של 2,500 ₪ שכבר הופקדו), ובכפוף למילוי שאר התנאים שנקבעו ע"י בימ"ש קמא.

המזכירות תעביר ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ח, 03 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.