1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד פאדי חמדאן

ב"כ המשיבה עו"ד אור ממון

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בתיק פלילי 8990-09-13 (בימ"ש השלום בראשל"צ) בעבירות של פריצה לרכב וגניבת אקדח ומכשיר אייפון ששייכים למחזיק הרכב, איש משטרה.

המערער נדון ל- 18 חודשי מאסר בפועל, ל- 9 חודשי מאסר על תנאי ו- 7 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור כי שגה בימ"ש קמא כאשר סטה ממתחם הענישה בין 6 חודשי מאסר ל- 30 חודשי מאסר כפי שהוצג בפניו על ידי ב"כ המאשימה; בכך שהתייחס לנשק כאל חלק משלל הגניבה למרות שהמערער לא ידע עד לאחר שהנשק היה ברשותו כי מדובר בנשק, בכך שלא התחשב בעובדה כי המערער מכר את הנשק בתיווכו של אדם אחר שנידון גם הוא ל- 18 חודשי מאסר בפועל ובכך שלא נתן משקל ראוי לשיתוף הפעולה הממשי בין המערער לבין חוקריו, אשר הביא לגילוי המעורבים הנוספים במכירת הנשק על ידי המערער.

2

ב"כ המערער טוען גם כי בימ"ש קמא התעלם מהעובדה שהמערער עומד בדין לראשונה כבגיר וכי התסקיר שהוגש לגביו על ידי שירות המבחן איננו תסקיר שלילי, שכן הוא אומר שהמערער לא יוכל לעבור תהליך שיקומי מחוץ לבית הסוהר.

ב"כ המשיבה מתנגד להקלה בעונשו של המערער ועומד על חומרת התנהגותו, גם אם מלכתחילה לא ידע שהוא פורץ לרכב משטרתי מוסווה ושמה שנמצא בפאוץ שגנב הוא אקדח משטרתי, שכן הדבר נודע לו מייד לאחר הגניבה והוא מכר את האקדח לאחר באמצעות מתווך, כאשר אותו קונה האקדח אשר נפטר ממנו נדון לשנתיים מאסר.

עיון בגזר הדין נושא הערעור מעלה כי בית המשפט קמא לא התעלם מאף אחת מהטענות שהועלו בפנינו על ידי ב"כ המערער וגם אם לא אימץ את מתחם הענישה שהוצג בפניו על ידי ב"כ המאשימה הרי עונש המאסר לתקופה של 18 חודש שהטיל על המערער נמצא בתוך המתחם המוצע ומשקף נכונה את מדיניות הענישה הנהוגה לגבי מי שגונב נשק ומחזיק בו, גם אם עובר להחזקת הנשק לא ידע שמדובר בנשק, כפי שטען המערער שלא ידע כאשר פרץ לרכב המשטרתי המסווה, בהיותו רכב מוסווה, ולא ידע עד שלא הוציא את האקדח מהפאוץ שבו היה יחד עם מכשיר האייפון, שגם אותו מכר המערער.

בית המשפט קמא הביא את האמור בתסקיר שירות המבחן שהוגש לגבי המערער, התייחס לתלאות חייו הקשות של המערער אך הביא מתוך התסקיר, ובצדק את המסקנה לפיה המערער אמנם רוצה להיחלץ ממעגל הפשע אך האופק השיקומי היחיד שמצא שירות המבחן לגביו הוא במסגרת המאסר.

בית המשפט קמא התייחס בחומרה לעבירה של פריצה לרכב בכלל ולגניבת רכוש של בעל הרכב, בפרט, כאשר מדור באקדח שאותו מכר המערער באמצעות מתווך לאדם אחר, כאשר הוא נותן חלק מתמורת המכירה למתווך תמורת פעולת התיווך שבאה בעקבות הצגת האקדח בפני המתווך על ידי המערער.

עקרון אחידות הענישה במקרה שבפנינו מצדיק הותרת עונש המאסר בפועל לתקופה של 18 חודש שנגזר על המערער על כנו, שכן רק בשל עונשו של המערער הקל בית משפט זה, במותב שחלקו האחר, בעונש מאסר בפועל לתקופה של 30 חודש שהוטל על מי שקנה מהמערער את האקדח ונפטר ממנו בדרך בלתי ידועה, כך שעונשו הועמד על 24 חודש.

3

אף אנו, כמו בימ"ש קמא, איננו מתעלמים מגילו הצעיר של המערער, גם אם לחובתו הרשעות לא מעטות בעבירות אלימות פיזית ומילולית מבית המשפט השלום לנוער, מהודאתו בעבירות, שעזרה לגילוי המעורבים האחרים בהן, מחיסכון בזמנו של בית המשפט ומזמנם של העדים ומהבעת החרטה על מעשיו נושא גזר הדין.

עם זאת אין בכל אלה כדי להצדיק הקלה בעונשו של המערער נוכח חומרת התנהגותו בכל הקשור לשימוש שעשה באקדח לאחר שגנב אותו מהרכב ולפריצה לרכב, גם אם לא ידע מה יהיה שלל הגניבה שגנב מהרכב.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.