1

נוכחים:

המערער וב"כ עו"ד שלמה ניסים

ב"כ המשיבה עו"ד כרמל כדור

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

1.         ערעור כנגד גזר דינו של בית המשפט השלום ברמלה (כב' השופט ה' אבו-שחאדה) לפיו הורשע המערער על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן הנושא שני אישומים: עניינו של האישום הראשון הוא 15 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת על מנת להשתמט מתשלום מס (סעיף 117(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975) וכן עבירה נוספת של הכנה וניהול פנקסי חשבונות כוזבים ורשומות אחרות כוזבות במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס (סעיף 117(ב)(6) לחוק הנ"ל). האישום השני כולל 11 עבירות של אי הגשת דוח במועד (סעיף 117(א)(6) לחוק הנ"ל). סכום המע"מ שלא שולם עומד על כ-227,000 ₪ (כולל).

2.         בית המשפט קמא גזר על המערער 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי וכן חייבו בתשלום קנס כספי בסך 18,000 ₪ לתשלום ב-25 תשלומים.

2

3.         הערעור מופנה כנגד חומרת העונש ובאופן קונקרטי כנגד המאסר בפועל שהושת על המערער, תוך שעותר הוא לקיצורו והמרתו בעבודות שירות.

4.         תמצית טיעוניו של המערער היא כי העונש שהושת נעשה בהתאם לחישוב אריתמטי של טבלאות ענישה ותחשיבי נזק בבחינת ענישה תעריפית ולא אישית והוא סוטה ממתחם העונש ההולם המקובל במקרים דומים ואף חמורים יותר.

המערער יליד 1978, נהג מונית, נשוי ואב לשלושה ילדים שניהל עד ביצוע העבירות דנן אורח חיים נורמטיבי. עקב מצב כלכלי קשה אליו נקלע בעקבות רכישת דירה ונטילת הלוואות, לרבות בשוק האפור שהובילו לאיומים על חייו, ביצע את העבירות. מאז, סגר את עיסקו, הוכרז כפושט רגל ומנסה לשקם את חייו תוך תשלום חודשי על חשבון חובותיו ביחד עם אשתו בסך כולל של 600 ₪. כן תומך המערער בבנו בן ה-10 הזקוק לתמיכתו וכן באמו החולה. במהלך הדיון הוסיף ב"כ המערער והציג בפנינו מסמכים נוספים עדכניים לתמיכה בנסיבותיו האישיות של המערער, הן מבית ספרו של בנו והן מרופא המשפחה בקופת החולים זאת באשר לאמו.

            בנסיבות האמורות ונוכח חלוף הזמן של כ-4 עד 7 שנים מעת ביצוע העבירות טוען המערער כי שליחתו למאסר בפועל אינה הכרחית, אינה מידתית ומהווה פגיעה קשה בו ובמשפחתו.

            המערער טוען אף כנגד גזר דינו של בית המשפט קמא, שעל אף היותו מפורט ומנומק ההתייחסות הפרטנית לנסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות של המערער קצרה ביותר. בית המשפט קמא יחד פסקאות נרחבות לגבי אופן בדיקת מתחם האשם בעבירות מס וקבע כי מידת האשם היא בינונית. בהסתמך על שישה תקדימי ענישה שנסיבותיהן לדעת המערער חמורות קבע בית המשפט מתחם ענישה בין 5 ל-30 חודשי מאסר כשלא מצא נסיבות אישיות מיוחדות שיצדיקו סטייה ממתחם העונש ההולם. עוד מציין המערער כי רף הענישה העליון אותו ביקשה המדינה להשית עומד על 18 חודשים כמעט מחצית מזה שנקבע על ידי בית המשפט קמא.

3

            לסיכום, טוען המערער כי קיימים שיקולים רבים לקולא אותם יש להביא בחשבון ובהן אורח חייו הנורמטיבי, מצבו הכלכלי הקשה ונסיבותיו המשפחתיות החריגות, תיקון כתב האישום ומחיקת שני אישומים אם כי כהגדרת ב"כ המערער קלים, העובדה כי ריבוי העבירות נובע מאותה הסתבכות כלכלית וכן לא נילוו להן עבירות של זיוף או חשבוניות פקטיביות וכיוצ"ב, וכי המניע לביצוען אינו בצע כסף אלא עקב מצב כלכלי קשה. לאמור יש להוסיף כמובן את הודאתו באשמה, שיהוי בהגשת כתב האישום, היעדר עבר פלילי והיותו של המאסר ראשון.

            לאור האמור סבור המערער כי העונש ההולם בעניינו הוא עד 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לצד מאסר על תנאי וקנס כספי.

6.         ב"כ המשיבה עותר לדחיית הערעור וציין כי הלכות בית משפט העליון בעניינים מסוג זה ברורות ומשאין המדובר בעבירות טכניות אלא מהותיות שלהן יסוד נפשי ובהינתן העובדה כי המחדלים לא הוסרו הכלל הוא מאסר בפועל.

7.         אין צורך לשוב ולהזכיר את החומרה היתרה העולה מביצוע עבירות כלכליות והענישה המרתיעה המחוייבת בעטיין, זאת בעיקר נוכח הקלות היחסית בביצוען והרווח הכלכלי הרב הצפוי מהן למבצע, אל מול הקושי הרב בחשיפתם והנזק הציבורי המשמעותי לקופה הציבורית הנגרם מהם. בנסיבות אלה קבעה הפסיקה באופן עקבי כי אינטרס הציבור מחייב ענישה מרתיעה תוך דחיקת נסיבותיו האישיות של העבריין מפניה. כן נקבע כי בגין עבירות אלה אין להסתפק ככלל בהשתת עונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות אלא יש למצות את הדין עם העבריינים באמצעות הטלת עונש מאסר בפועל המלווה בקנס כספי (רע"פ 3385/13 דימיטשיין נ' מדינת ישראל (29.5.13), רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.13)).

            בענייננו אין להתעלם גם מהעובדה כי אין המדובר במעידה חד פעמית, אלא בריבוי עבירות שבוצעו שיטתית על פני תקופה ארוכה של שש שנים בהוצאת חשבוניות שלא כדין ומסירת דיווח כוזב. המדובר גם בעבירות המהוות למרבה הצער תופעה רווחת הפוגעת בערכי החברה ובקופת המדינה.

4

8.         ב"כ המערער עשה כל שלעיל ידו לטובת מרשו והציג בפנינו באופן מעורר הערכה, הן בכתב והן בעל פה את מכלול שיקולי הזכות העומדים למרשו. אכן לא קלות נסיבותיו האישיות של המערער ואנו תקווה שירווח לו בהקדם. עם זאת בית המשפט קמא ניתח באופן מפורט ומורחב את מרכיבי גזר דינו תוך שלאחר שפרט את המצב העקרוני בכל מרכיב ומרכיב, התאים את עניינו של המערער דנן לניתוח שערך וכן ציין את כלל נסיבותיו האישיות אשר לא התעלם הוא מהם. לכך יש גם לציין כי המחדל נושא ההרשעה לא הוסר עד כה, דבר התומך לכשעצמו בגזר הדין שהוטל והיא התערבותו.

9.         אמנם העונש שהוטל על המערער אינו קל, יתכן שאף חמור יותר מענישה שהוטלה במקרים אחרים שהניח ב"כ המערער לפנינו. ואולם נוכח הכלל לפיו בית משפט לערעורים אינו נוטה להתערב בענישה אלא אם סוטה היא באופן קיצוני לחומרה או לקולא, סבורים אנו כי בסופו של יום אין הצדקה להתערבותנו שכן לא מצאנו שבנסיבות העניין דנן סוטה רמת הענישה באופן המצדיק התערבות.

10.       בנסיבות אלה נדחה הערעור.

            המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 27.4.14 לא יאוחר מהשעה 08:30 בבית הכלא אותו יקבע שב"ס על פי מיון מוקדם שיערך למערער תוך תיאום עם בא כוחו.

ניתן והודע היום ב' אדר ב תשע"ד, 04/03/2014 במעמד הנוכחים.