1

נוכחים:

ב"כ המערערת עו"ד קרן ענבר

ב"כ המשיב עו"ד שוקרי אבו טביק

המשיב הובא באמצעות שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המשיב הורשע על פי הודאתו בתיק פלילי 63721-06-17 (בית משפט השלום ברמלה) ונדון ל- 9 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו, לשישה חודשי מאסר על תנאי ו- 3 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין.

הערעור מכוון כלפי קולת עונש המאסר בפועל וכלפי העובדה שלא הוטלו על המשיב עונשים של קנס ופסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה.

ב"כ המערערת טוענת בהודעת הערעור ובטיעוניה בפנינו כי שגה בית משפט קמא כאשר הטיל על המשיב עונש שסוטה לקולא באופן קיצוני ממדיניות הענישה הנוהגת ואכן מדובר בסחר בהרואין, שאינו מבטא את עקרון ההלימה.

2

לטענתה, שגה בית משפט קמא שראה את כל ההרואין נושא גזר הדין כמסכת עבירות אחת וקבע להם מתחם ענישה אחד.

לטענת ב"כ המערערת מדובר באירועים שהתרחשו במועדים שונים, עבירות מסוגים שונים ולכן יש לראות כל אירוע בנפרד.

ב"כ המערערת מבקשת כי עונשו של המשיב יוחמר כך שבכל אישום יקבע מתחם ענישה בפני עצמו והעונשים בהתאם לכל מתחם יצטברו אלה לאלה, כך שיגזר על המשיב עונש מאסר משמעותי בליווי מאסר מותנה מרתיע, קנס, פסילה בפועל ועל תנאי בהתחשב בעובדה שהמשיב סחר ב- 7 הזדמנויות בהרואין ונתפס מחזיק בהרואין ב- 4 הזדמנויות במהלך חודשיים, כשהוא ארוז ומוכן למכירה בשקיות, וזאת מבלי שהמשיב עבר הליך טיפולי - שיקומי.

עיון בגזר הדין נושא הערעור מעלה כי בית משפט קמא קבע כי מתחם הענישה ביחס לעבירות הסחר בהן הורשע המשיב, נע בין מספר חודשי מאסר בפועל על שנת מאסר בפועל וביחס להחזקת ההרואין נע מתחם הענישה בין מאסר על תנאי עד מספר חודשי מאסר בפועל, וזאת לאור עקרון ההלימה והפסיקה הנוהגת בתחום.

בית משפט קמא לא התעלם מהרשעותיו הקודמות של המשיב, רק אחת מהן בעבירות סמים וקבע שהוא לא ריצה עונשי מאסר בפועל בעבר.

בית משפט קמא שקל לקולא את הודאתו של המשיב, את העובדה שלא ניהל משפט וקבע את עונשו בצורה מידתית תוך התחשבות בכך שמדובר במאסר ראשון, שאין למשיב עבר פלילי מכביד, אך הוא סחר בסם מסוכן מסוג הרואין.

אומנם, בית המשפט קמא התייחס לחומרת מעשיו של המשיב אך איננו רואים עין בעין איתו את מתחם הענישה שקבע לעבירות הסחר נושא גזר הדין שכן מדובר במי שמכר סמים מסוג הרואין, שהוא סם קטלני ב- 7 הזדמנויות שונות תמורת 100 ₪ לכל קונה. כך גם איננו רואים עין בעין עם בית המשפט קמא את מתחם הענישה שקבע להחזקת הסם שכן מדובר במי שהחזיק בהרואין ב- 4 הזדמנויות כאשר הם מחולקים למנות, דבר המלמד על כוונה למכור אותם ולא על כוונה להשתמש בהם.

דעתנו היא, על סמך מדיניות הענישה הנוהגת בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון שהוצגה בפנינו שמתחם הענישה בגין העבירות של סחר בהרואין ובגין העבירות של החזקת הרואין בנסיבות מעשיו של המשיב לא יכול לפחות מאשר 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל והמתחם העליון מגיע עד כדי שנתיים מאסר לכל הפחות.

3

כשכך הם פני הדברים, ומבלי שאנו מתעלמים מהודאתו של המשיב ומהחסכון בזמן שיפוטי ומיתר הנסיבות לקולא שמנה בית משפט קמא, גם אם המשיב לא ריצה עונש מאסר קודם (דבר ששנוי במחלוקת לאור גליון ההרשעות הקודמות), הרי אין אלה מצדיקות חריגה משמעותית כפי שחרג בית המשפט קמא ממדיניות הענישה הראויה ומנסיבות מעשיו של המשיב כפי שתוארו בכתב האישום, שבו הודה המשיב.

לאור כל האמור לעיל, מבלי שאנו מתעלמים מההלכה לפיה ערכאת ערעור לא ממצא את הדין עם נאשם שהחליטה להחמיר בעונשו, ומבלי שהדבר ישקף את מדיניות הענישה הראויה, אנו מקבלים את הערעור ומחליטים כי המערער ירצה 15 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו 12/6/17.

אנו מטילים על המשיב קנס בגובה 3,000 ₪ או שבועיים מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 6 תשלומים רציפים ושווים של 500 ₪ כל אחד החל מיום 1/9/18 ובכל 01 לחודש עד לפרעון המלא.

לא יפרעו שני תשלומים במועדם, יעמוד כל הקנס לפרעון מידיי ויעבור לגביה על ידי המרכז לגביית קנסות.

אנו פוסלים את המשיב מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה למשך שישה חודשים בפועל החל מיום שחרורו ממאסר ולשישה חודשים פסילה על תנאי שלא יעבור עבירות נושא מאסרו תוך 3 שנים משחרורו ממאסר.

עונשי המאסר על תנאי שנגזרו על המשיב על ידי בית המשפט קמא יעמדו בתוקפם.

ניתן והודע היום י"ג טבת תשע"ח, 31/12/2017 במעמד ב"כ הצדדים והמשיב.