1

נוכחים:

ב"כ המערער - עו"ד שלומי בֶּר

ב"כ המשיבה - עו"ד טל בנאי-גת

המערער הופיע

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער, המערער הוא ולא אחר, נהג מכונית בדרך עירונית במהירות של 94 קמ"ש במקום 50 קמ"ש - המהירות המותרת. זאת עשה ביום 11.03.14 ברח' פנחס אילון בחולון.

בראשיתם של דברים, הגיע תיק זה לבית המשפט כאשר מי שהורשע בעבירה על-ידי בית משפט קמא הייתה חברה שמכרה את הרכב למערער והוא נהג בו. פסק הדין נגד החברה בוטל בערעור הקודם ובבית משפט קמא הוסב כתב האישום נגד המערער, אשר הודה בו שם והורשע בו על-פי הודאתו.

הערעור שבפניי עתה הוגש על-ידי המערער גם על הרשעתו בדין, אך לאחר שבית משפט זה רמז לבא-כוחו של המערער שאין מקום לערעור על הכרעת הדין, חזר מן הערעור על עניין זה, אך דבר בערעור על גזר דינו של בית משפט קמא.

בית משפט קמא גזר למערער פסילה בפועל למשך ארבעה חודשים, קנס בשיעור של 2,000 ₪ לתשלום בתשלומים ופסילה מותנית של שלושה חודשים למשך שלוש שנים.

במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין, קבע בית משפט קמא את מתחם הענישה הראוי לפסילה בפועל של בין 60 ימים לשמונה חודשים בנוסף לפסילה מותנית וקנס, ובסופו של דבר גזר כנגד המערער פסילה בפועל של ארבעה חודשים.

במסגרת הטיעונים לעונש הוצגו בפני בית המשפט כמה מנתוניו של המערער, נסיבותיו האישיות, לרבות עברו התעבורתי הלא-מכביד - שתי עבירות של ברירות משפט למי שרישיון הנהיגה שלו כבן 8 שנים, והעובדה כי פוטר מעבודתו וכי אשתו עיוורת ונמצאת בהיריון.

2

בית משפט קמא, בגזר דינו, קבע, כך אמר, שהוא שקל את כל השיקולים הנוגעים לעניין, לרבות "לזכות הנאשם עומדת הודייתו בהזדמנות ראשונה ונטילת אחריות, וכן עבר תעבורתי שאיננו מכביד", אך לא התייחס כלל לנתונים האחרים שצוינו לעיל.

ההלכה היא, שאין ערכאת הערעור מחליפה את שיקול דעתה של הערכאה הדיונית, אלא בנסיבות שזו טועה באופן קיצוני ממידת העונש וסוגו, ולא אומר שכך עשה בית משפט קמא, אך בנסיבות המיוחדות של תיק זה, בעיקר בשל מצבה של אשת המערער, מצאתי להקל בתקופת עונש הפסילה בפועל ולהעמידה על חודשיים בלבד.

יתר רכיבי גזר הדין יישארו על כנם.

בניכוי התקופה שכבר היה פסול בשל תיק זה, יפקיד עד יום 28.12.14 את רישיונו במזכירות בית המשפט לתעבורה בת"א-יפו.

הוקלד על ידי נופר דוידי