1

נוכחים:

ב"כ המערער - עו"ד ליאור גולן

ב"כ המשיבה - עו"ד טל בנאי-גת

המערער הופיע

נוכח מתורגמן לשפה הטיגרית

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

נגד המערער הוגש כתב אישום בכך שביום 02.12.13 נהג אוטובוס זעיר בעלייתו את כביש 20 בתל-אביב, גרם תוך כדי כך לתאונת דרכים בה נפגעו שני כלי רכב ונחבלו הוא והנהג האחר.

מתברר, שהמערער נהג את הרכב כאשר אין ברשותו רישיון נהיגה תקף ולא ביטוח, וחמור מכך, המערער החזיק ברשותו רישיון נהיגה בינלאומי מזויף, שאותו הציג לשוטר.

בית משפט קמא, בעקבות הודאתו של המערער בעבירה, גזר עליו עונשים שונים, בהם ובעיקר על כך הערעור - עונש מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות של שישה חודשים ופסילה בת 16 חודשים מלהחזיק רישיון נהיגה יחד עם קנס בסך 2,000 ₪ ועונשים מותנים.

בערעור עיקר הטענה היא שבית משפט קמא גזר דינו של המערער לחומרה יתרה, בין היתר בשל מוצאו של המערער, שהוא פליט זר בארצנו.

לטענת ב"כ המערער טעה בית משפט קמא הן למתחם הענישה שקבע בכך שלא קבע כרף התחתון לו עונש של מאסר מותנה, והן בעונש בתוך המתחם שנקבע נגד המערער.

ההלכה היא, שאין ערכאת הערעור באה במקומה של הערכאה הדיונית, ככל שהדבר מדובר בענישה המוטלת על-ידי הערכאה הדיונית. לשם הדוגמא, אפנה לע"פ 10733/08, חנ ג דבלט נ' מדינת ישראל, תקדים עליון 2011(1), 1995 - הכלל הוא שאין ערכאת הערעור ממירה את שיקול דעתה של הערכאה הדיונית בשיקול דעתה שלה, ורק מקום בו נפלה בגזר הדין טעות מהותית אשר בולטת על פניה, תבוא התערבות בענישה.

2

אינני מקבל את טענת הסנגור, שבית משפט קמא, בגזרו את הדין, זקף לחובתו של המערער את מוצאו, אם כי ציין שהעבירה של נהיגה ברישיון נהיגה מזויף היא תופעה המסתמנת של ריבוי עבירות זהות מצד אוכלוסיית מהגרי עבודה.

הנני מסכים עם ב"כ המערער, שהעונש שהוטל על המערער בנסיבות הוא עונש לא קל, בייחוד בהינתן נסיבותיו האישיות של המערער, העובדה שהוא אב לילדים ופרנסתו מאותה נהיגה. אך לא אוכל לומר, לאור חומרת העבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, שבית משפט קמא טעה טעות כזו המצדיקה התערבות, אף שאודה שנטיית הלב היא, אכן, להקל עם המערער ולו מחמת הרצון להימנע מפגיעה במשפחתו.

הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עבודות השירות בתאריך 28.09.14, במקום שקבע בית משפט קמא.

ניתן והוּדע היום, ט"ז אלול התשע"ד, 11/09/2014, במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי נופר דוידי