1

בפניי בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 2.10.2017 בהעדר המבקש, המורה על מחיקת הערעור שהוגש על ידו. מדובר בערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה.

בבקשתו טען ב"כ המבקש כי נבצר ממנו להתייצב לדיון מאחר ונאלץ להופיע לדיון בתיק אחר המתנהל בבית הדין השרעי בבאקה אלגרבייה. עוד נאמר כי עקב טעות משרדית, לא נרשם הדיון ביומן המשרד וטעות זו התגלתה ערב הדיון בתיק דנא, שאז הוגשה הבקשה לדחייתו.

דין הבקשה להידחות אף ללא קבלת עמדת המשיבה.

ב"כ המבקש שגה לכל אורך הדרך, החל מהגשת בקשת הדחייה ועד להימנעותו מהתייצבות לדיון.

בבקשה שהוגשה ערב הדיון לא צוין מספר התיק המקביל המתנהל בבית הדין השרעי, ולא המועד בו נקבע אותו דיון. זאת בניגוד לנוהל הנשיאה לדחיית דיונים.

2

על אף שההחלטה על קביעת הדיון ליום 2.10.2017 ניתנה עוד ביום 9.9.2017 ונצפתה על ידי ב"כ המבקש למחרת היום, הוגשה בקשת הדחייה ברגע האחרון בערבו של הדיון - ביום 1.10.2017. למרות שלא ניתנה כל החלטה בבקשה זו עשו המבקש ובא כוחו דין לעצמם ונמנעו מלהתייצב לדיון. בפסק הדין ציינתי כי בכך העמידו את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת, שהביאה לבזבוז זמן שיפוטי יקר. אין להתנהלות זו כל הצדקה. בפסיקה עקבית חזר בית המשפט והדגיש כי שכחה של מועד דיון או תקלה משרדית או טעות הנובעת מחוסר תשומת לב אינן יכולות להצדיק אי הופעה לדיון. בבר"ע 418/85 רוקנשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד לט(3), 279 נאמר כי:

"מקרי אי ההתייצבות הם רבים מדי מכדי שטענת השכחה כפשוטה תהפוך לעילה מספקת לביטולו של פסק דין שניתן בהעדרו של הנאשם עקב אי התייצבותו. . . זכותו של הנאשם ליומו בבית המשפט שרירה וקיימת אך איני סבור כי קופחה במקרה דנן מאחר והיא אינה זכות אבסולוטית ויכל והתנהגותו של הנאשם תותיר את בית המשפט ללא ברירה ויצטרכו לדון בעניינו גם בהעדרו. . . משקיבל הנאשם את ההודעה על מועד המשפט, ניתנה לו בכך ההזדמנות הנאותה שיהיה לו, כדברי הסנגור המלומד, יומו בבית המשפט. אם שכח את מועד המשפט אין לו להלין אלא על עצמו. השכחה אינה אלא אחת מן הצורות של חוסר תשומת הלב או של הרשלנות וערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות. מערכת המשפט חייבת לשאוף לכך כי המשפטים יתנהלו כסידרם ובמועד שנקבע להם מעיקרו וכי לא יתפתח או יתרחב הנוהג של דחיות מיותרות או של דיון כפול ללא צורך, שיש בהם כדי להעמיס על קופת הציבור בכלל ועל בתי המשפט בפרט, עומס נוסף שאין הם יכולים לעמוד בו ואשר גם אינו מוצדק לגוף העניין. מי ששכח, יישא בתוצאות שיכחתו ולא הציבור בכלל, ובתי המשפט בפרט, הם שיצטרכו ללכת עקב בצד אגודל אחרי מידת תשומת הלב אותה מוכן פלוני לגייס במועד נתון לעניין ההליכים המשפטיים שנפתחו נגדו".

3

דברים אלה שנאמרו לגבי שכחה של דיון, נכונים ביתר שאת כשמדובר ברישום שגוי או ניהול רשלני של היומן. כפי שצוין בפסק הדין, צמד המלים "טעות אנוש" או "תקלה משרדית" אינן מילות קסמים שיש בהן כדי להכשיר כל התנהלות רשלנית. הסנגור עשה דין לעצמו משלא התייצב לדיון על אף שבקשתו לדחיית הישיבה לא נענתה. אין מקום לגלות סובלנות להתנהלות מעין זו, שלא זו בלבד שהיא מבטאת זלזול בהליך המשפטי אלא מביאה בנוסף לבזבוז זמן שיפוטי יקר הפוגע במתדיינים אחרים הממתינים ליומם בבית המשפט ובסופו של דבר פוגע בציבור בכללותו.

לפיכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ח, 18 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.