1

נוכחים:

ב"כ המערער - עו"ד תומר מורדוך

ב"כ המשיבה - עו"ד דודי ענבר

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת בימ"ש קמא שלא להאריך מועד להשפט בגין דוח שמספרו 51103507151 ועניינו עקיפה לפני מעבר חציה.

העבירה בוצעה ביום 20.5.13. לטענת ב"כ המערער הגיש בקשה להישפט באיחור של שבועיים מעל ה-90 יום, המועד הנקוב בברירת משפט. הסיבה כי הבקשה הוגשה באיחור הייתה בשל מצבו הרפואי ממנו סובל מזה מספר שנים, בהיותו חודשיים לאחר ניתוח לב ותמך הודעת הערעור במסמך רפואי מאת ד"ר אפל קרדיולוג המאשר החמרה משמעותית במצבו הרפואי של המערער והזקקות המערער לפניות מרובות לקבלת טיפולים מהצוות הרפואי.

עוד עולה מהערעור כי הקנס לא שולם.

בימ"ש קמא דחה הבקשה להארכת מועד להשפט בלא שקיים דיון במעמד הצדדים וקבע ביהמ"ש בהחלטה כי הקנס שולם וחלפה שנה מיום ביצוע העבירה ועל כן לא מצאה עילה מניחה את הדעת לאיחור הרב בהגשת הבקשה.

לגופו של עניין טעה בימ"ש קמא בכך כי קבע שהקנס שולם אך בפועל לא שולם. ב"כ המשיבה מאשר היום בבימ"ש כי הקנס לא שולם וכי לא נאמר דבר זה במסגרת הבקשה לבימ"ש קמא. טעות נוספת נפלה בהחלטת בימ"ש קמא, כי חלפה שנה ממועד ביצוע העבירה בעוד שהגשת הבקשה להארכת מועד הייתה 15 יום לאחר תום תקופת ה-90 יום.

2

סביר להניח כי אם בימ"ש קמא היה ער לשתי עובדות אלה בהן טעה, למצבו הרפואי של המערער, לטענתו כי לא ביצע את העבירה וכי השוטר לא יכול היה לראות אותו ממקום עמדתו ובכך ייגרם לו עיוות דין אם הרשעתו תישאר על כנה, היה מאשר הארכת המועד, כך אני מורה.

הערעור מתקבל, התיק יוחזר לבימ"ש קמא.

ניתנה והודעה היום ח' כסלו תשע"ה, 30/11/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי מטי פרנקו-אהרון