1

נוכחים:

המערער וב"כ עו"ד גלית בלו

ב"כ המשיבה - עו"ד אופיר פחימה

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת בימ"ש קמא שלא לבטל פסק דין שניתן בהעדר. לחלופין בקשה להתערב בעונש.

עולה מתוך הודעת הערעור כי למערער יוחסה עבירה של אי ציות לתמרור 415 מיום 25.9.13 בכך שנכנס לדרך בה מוצב התמרור כשמשקל כולל של הרכב בו נהג עולה על הרשום בתמרור וזאת בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

המערער הגיש בקשה להישפט אך לטענתו לא קיבל הזמנה לדיון.

ביום 18.2.14 נשפט בהעדרו. העונש שנגזר: 30 ימי פסילה בפועל, חודשיים ימי פסילה על תנאי למשך שנתיים וקנס בסך 600 ₪.

יש לציין כי מדובר בברירת משפט. הקנס בצידה של העבירה עומד על 500 ₪.

ביהמ"ש דחה הבקשה לביטול ומכאן הערעור שלפניי.

עולה כי המערער במסגרת בקשתו להשפט ציין כתובתו: רח' רש"י 6/16, קריית מלאכי. אלא שכתובת זו, לטענת המערער, הינה שגויה. בטעות, בהיסח דעת, ציין כתובת זו ועל כן יש לקבל טענתו כי לא קיבל זימון לדיון.

טענה זו לא אוכל לקבל.

2

משציין המערער כתובת למסירת דברי דואר, כתובת זו מחייבת אותו ואם נפלה טעות במסירת הכתובת, ישא המערער בתוצאות טעותו שלו.

הטענות לעניין כתובת הנשמעות במסגרת בימ"ש זה רבות כחול על פני הים. מקום שהכתובת אליה נשלח זימון הוא בהתאם לכתובת הרשומה ברישיון נהיגה עולה טענה כי בינתיים הוחלפה כתובת המגורים, אלא שטרם שונתה במשרד הרישוי. מקום שהמסירה נשלחת לכתובת המצוינת במשרד הפנים, עולה טענה כי זו לא הכתובת הרשומה על רישיון הנהיגה. מקום כפי שהועלה היום שנשלחה מסירה לכתובת שנמסרה על ידי המערער, עלתה הטענה כי לא זו הכתובת הרשומה במשרד הפנים.

כל המבקש להישפט מציין כתובתו ולשם תישלח הזמנה ולא תשמע טענתו כי טעה ברישום כתובתו שלו.

ולעניין העונש - מדובר בפסילה בת 30 יום. עד כה רוצתה פסילה של 21 יום. ניתן להסתפק במשך תקופה זו, וכך אני מורה.

יתר רכיבי גזר הדין בעינם.

ניתנה והודעה היום ט"ו כסלו תשע"ה, 07/12/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי מטי פרנקו-אהרון