1

1.         לפני ערעור על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בפ"ת (כב' הש' ר. וקסמן) בתתע"א

4748-04-14, מיום 1.9.14, במסגרתו הורשע המערער בהעדרו, בביצוע עבירה בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.

2.         מכתב האישום עלה כי המערער נהג בדרך שאינה עירונית, עם שטח הפרדה בנוי, בה מותרת מהירות מירבית של 90 קמ"ש, במהירות של 177 קמ"ש.

3.         המערער לא התייצב לדיון לשמיעת הראיות שנקבע בעניינו, במעמדו, מחמת פטירת סבו ונשפט בהעדרו. בקשתו לביטול פס"ד התקבלה ונקבע דיון נוסף לשמיעת הראיות, אשר אף אליו לא התייצבו המערער וב"כ (להלן: "הדיון").

4.         בית משפט קמא הרשיע את המערער שלא בנוכחותו וגזר עליו את העונשים הבאים:

            א.        פסילה בפועל מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 9 חודשים.

ב.         פסילה על תנאי מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 7 חודשים למשך 3 שנים.

ג.         קנס בסך 2,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.

5.         הערעור נסוב אודות חומרת הענישה שהוטלה על המערער ובנוגע לכלל רכיבי גזר הדין.

6.         ב"כ המערער פירט את הנסיבות בגינן לא התייצבו הוא והמערער לדיון בציינו כי ארעה תקלה לרכבו, נסיבה אליה נקלעו שלא בשליטתם. על כן לטעמו יש לבטל את פסק הדין ולהעניק למערער את יומו בבית המשפט ולו לשם שמיעת טיעוניו לעונש.

2

ב"כ המערער טען בנוסף כי הענישה שהוטלה על המערער חורגת לחומרה ממדיניות הענישה המקובלת. כן טען באשר לנסיבותיו האישיות של המערער, היותו נעדר עבר פלילי וכן באשר לקולת נסיבות ביצוע העבירה בה הורשע. ובנוסף בנוגע להיות המערער סטודנט העושה שימוש בנהיגה לצרכיו היומיומיים ולעיוות הדין שייגרם לו לאור זאת, היה וייוותר גזר הדין על כנו.

8.         לאור כל האמור לעיל, עתר ב"כ המערער, לנהוג במערער במידת הרחמים, לקבל את הערעור ולהסתפק בענישה מתונה ובכללה, פסילה בפועל למשך שלושה חודשים, פסילה מותנית לתקופה של שלושה חודשים, למשך שלוש שנים וקנס בסך 800 ₪, נוכח מצבו הכלכלי הרעוע של המערער, אשר גם עול פרנסת בני משפחתו עליו.

9.         ב"כ המשיבה עתר לבית המשפט לדחות את הערעור.

לדבריו, נמנע ב"כ המערער מלמצות את ההליכים שעמדו לרשותו בבית משפט קמא ואף נמנע מלהגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו.

            כן לדבריו, בית המשפט שלערעור אינו נוהג להיכנס בנעליה של הערכאה הדיונית, אלא בוחן האם העונש אשר נגזר על המערער חורג ממתחם הסבירות ובענייננו לטעמו, התשובה לכך שלילית. בהקשר זה הדגיש ב"כ המשיבה את חומרת נסיבות ביצוע העבירה וטען, תוך שסמך ידיו על פסיקה שהגיש כי, אין המדובר בענישה חורגת או מכבידה ועל כן עתר לדחות את הערעור.

דיון והכרעה

6.       באשר לבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, לא יידרש בית משפט שלערעור להכרעה בה, בעת שלא מוצו ההליכים בבית משפט קמא ולא הוגשה בקשה כאמור וכלל הטיעונים מועלים לראשונה בערכאה זו.

          מטבע הדברים ובעת שהמערער נמנע מלהתייצב ולהשמיע את טיעוניו בפני בית משפט קמא, יש לבחון האם הענישה שהוטלה עליו, חורגת ממתחם הסבירות הנוהג, באופן שיצדיק התערבות ערכאת הערעור בה וזאת בשים לב לנתונים שהיו בפני בית משפט קמא, באותה העת.

3

7.       בצדק עמד בית משפט קמא על הסיכון הנשקף מצדו של המערער למשתמשי הדרך, בעת שנהג במהירות של 177 קמ"ש, העולה כדי מהירות כפולה בקירוב, מזו המותרת על פי החוק.

10.       על פי ההלכה הנוהגת יש להשית ענישה מרתיעה, משמעותית ומציבת גבולות, לרבות ברכיב מאסר, בנסיבות הולמות ואף אימת כשבפועל, למרבה המזל, לא נגרם נזק לרכוש או פגיעה בגוף, לשם הבהרת החומרה בבחינת "להקדים תרופה למכה". ( רע"פ 1901/13 אסף אופיר נ' מדינת ישראל,7.4.2013 )

11.       אף העובדה כי המערער נעדר הרשעות קודמות לא תיזקף לזכותו, לנוכח חומרתן היתירה של נסיבות ביצוע העבירה כמו גם העובדה כי המדובר בנהג חדש, אשר רק לאחרונה קיבל לידיו רישיון נהיגה.

11.       תוך מתן הדעת לסך כל הנתונים הרלוונטיים, לא נפלה שגגה מעם בית משפט קמא ברכיב הפסילה שהטיל על המערער באופן שיצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.

כמאמר בית המשפט בע"פ 3401/11 מחמד שלאעטה נגד מדינת ישראל:

"לא פעם נפסק בבית משפט זה כי על ערכאת הערעור להתערב במידה מועטה במידת העונש שפסקה הערכאה הדיונית "והתערבותה בהקשר זה, מצומצמת לנסיבות שבהן הערכאה הדיונית נכשלה בטעות או שהעונש שנגזר על ידה חורג במידה קיצונית מן העונשים המוטלים, בדרך כלל, בנסיבות דומות"

12.       לאור סך כל האמור לעיל אני מורה על דחיית הערעור.

פסק הדין יועבר לצדדים באמצעות המזכירות.

ניתן היום, ט"ו שבט תשע"ה, 04 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.