1

נוכחים:

ב"כ המערער - עו"ד אדיר בנימיני וישראל דוידוב

ב"כ המשיבה - עו"ד רוני מודריק

המערער הופיע

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

ביום 02.02.06 במסגרת צירוף תיקים ואכן, כפי שטוען ב"כ המערער, כשהובא לבית משפט עצור או אסיר בעניין אחר, הורשע המערער בסדרת עבירות קשות של נהיגה ללא רישיון, ללא ביטוח וגרימת תאונת דרכים בדרך של נהיגה בקלות ראש, ונידון, בין היתר, לשלוש שנות פסילה.

בית משפט קמא קבע בגזר דינו "מובהר בזאת שהפסילה תחל לאחר שחרורו של הנאשם ממעצר או מאסר, ולאחר שיופקד הרישיון כחוק". המערער שוחרר ממאסרו בשנת 2011, ליתר דיוק ביום 04.08.11, לא הפסיק את רישיונו ולאחרונה פנה לבית משפט קמא, שקיים דיון ביום 27.01.14, בבקשה לחשב את הפסילה מיום שחרורו ממאסר, כבקשתו של המערער.

ציינתי, ובית משפט קמא נהג נכון וקיים דיון בנוכחות הצדדים ודחה את הבקשה על-פי הפסיקה הנוהגת והדין הנוהג בסעיף 42 לפקודת התעבורה, תקנה 557 לת"ת והפסיקה בעניין, ודחה את הבקשה.

על החלטה זו הערעור.

החלטתו של בית משפט קמא היא על-פי הדין נכונה, ניתנה לאחר דיון בנוכחות הצדדים ולא אוכל להתערב בקביעתו שמשקבע בית משפט בנוסף לדין המחייב במעמד המערער בעת מתן גזר הדין, כי עליו להפקיד את הרישיון וזה לא עשה כן, לא ניתן בשום אופן להיעתר לערעור.

הערעור נדחה.

2

הוקלד על ידי נופר דוידי