1

נוכחים:

המערערת בעצמה

ב"כ המשיבה - עו"ד לבנת מלמד

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

נגד המערערת נרשם דו"ח, לכאורה על-ידי שוטר במדים, ביום 18.07.13, שהחזיק שתי עבירות: האחת, עבירה של נהיגה ברכב שרישיון הרכב שלו פקע כשנתיים ימים; האחרת, עבירה חמורה יותר של אי-ציות להוראות שוטר בניגוד לתקנה 23(א)(2) לת"ת.

המערערת לא התייצבה לדיון שנקבע לה בו במקום בעת רישום הדו"ח, 09.10.13. על-פי טענת המערערת, בשל כך שלא חשה בטוב, אך אין בידה תעודת רופא כדי להוכיח זאת.

עם זאת, המערערת לא שקתה על שמריה ושלחה לבית משפט קמא עוד בטרם הדיון הודאה בעבירה של נהיגה ברכב שרישיון הרכב שלו אינו בתוקף, אך לא התייחסה לעבירה של אי-ציות להוראות שוטר.

ביום 06.10.13 בית משפט קמא הרשיע את המערערת על-פי הודעתה הכתובה, אמר שגזר הדין יינתן בים 09.10.13, הוא יום הדיון, וקבע ש"הנאשמת פטורה מהתייצבות לבית המשפט".

ביום 09.10.13 בית משפט קמא גזר את דינה של המערערת לקנס בשיעור של 1,200 ₪ ושני חודשי פסילה על תנאי למשך שנתיים, תוך שהוא מציין בהכרעת הדין שהמערערת לא השיבה בכתב לכתב האישום.

בקשה שהגישה המערערת לביטול פסק הדין נדחתה ביום 09.12.13 על-ידי בית משפט קמא. כך עשה בית משפט קמא גם בהחלטתו מיום 04.11.13.

2

בנסיבות אלה, נראה שנפלה טעות תחת ידו של בית משפט קמא, טעות של חוסר תשומת לב, הן בהרשעתה תוך אמירה שלא השיבה בכתב לכתב האישום, והן בכך שלפחות ברישום הודאתה בעקבות המכתב מיום 06.10.13, לא שם לבו בית משפט קמא שלא התייחסה המערערת לעבירה של אי-ציות להוראות שוטר.

מדובר במערערת שאיננה מיוצגת.

בנסיבות אלה ובהסכמת המדינה, אבטל את פסק דינו של בית משפט קמא על כל חלקיו, כמובן. התיק יחזור לבית משפט קמא לזימון המערערת לדיון מחודש בעניינה.

הוקלד על ידי נופר דוידי