1

נוכחים:

המערער וב"כ עו"ד ארז רופא

ב"כ המשיבה - עו"ד מורן אדרי-טרבלסי

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

לפניי ערעור על גזר דין בימ"ש תעבורה בתיק תעבורה 6778-04-13 מיום 19.5.14.

המערער הורשע לאחר הסדר טיעון עוד בשעה שלא היה מיוצג בעבירה של נהיגה תחת משקאות משכרים לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה כאשר התביעה הודיעה לביהמ"ש כי עושה כן עקב כשלים ראייתיים.

במסגרת הערעור נטען כי המערער לקח אחריות והודה טרם שהיה מיוצג וזאת בשל דוחק כלכלי. דוחק זה גרם לכך שלא הוצגו בפני ביהמ"ש פגמים בתיק המשטרה אשר הצדיקו שינוי סעיף האישום.

בפועל נפסל המערער ל-14 חודשי פסילה כאשר תקופה זו חורגת באופן קיצוני מהרף הנהוג ממתחם הענישה המקובל.

ב"כ התביעה מציינת כי ביהמ"ש הלך לקראת המערער, דחה פעם אחר פעם הדיון כדי לאפשר למערער להתייצג בעורךדין.

לגופו של עניין דין הערעור להתקבל.

בבימ"ש קמא לא הוצגו הכשלים הראייתיים המצויים בתיק ואשר בגינם שונה סעיף האישום.

2

כיום אין בידי ביהמ"ש כל יכולת לבקר החלטת בימ"ש קמא, האם נפלה בה טעות, האם העונש בלתי סביר, כאשר על פניו קיים פער ממשי בין עונש פסילה בן 14 חודש בפועל לבין עונש המינימום שנקבע בחוק, 3 חודשי פסילה בפועל . פער זה יכול שיוסבר ויהא מובן על רקע הכשלים הראייתיים בתיק, שאלה כאמור אינם בפני ביהמ"ש ובוודאי שבשלב ערעור אין מקום להעלותם משלא הועלו בבימ"ש קמא.

נכון להיום המערער מרצה למעלה מ-7 חודשי פסילה. בעברו התעבורתי נרשמו למערער 3 הרשעות על רקע וותק נהיגה מאז 2007.

בנסיבות אלה אני מוצאת להתערב בעונש ולהעמיד עונש הפסילה על 7 חודשים בלבד.

יתר רכיבי הענישה בעינם.

ניתנה והודעה היום י"א תשרי תשע"ה, 05/10/2014 במעמד הנוכחים.