1

1.         לפני ערעור על החלטת בית משפט לתעבורה בפ"ת, מיום 29.12.2014, בגדרה נדחתה בקשת המערער להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט על הודעת קנס בגין עבירה מיום 28.10.13 של נהיגה במהירות מופרזת (להלן: "הודעת הקנס").

2.         ב"כ המערער טען כי הודעת הקנס לא הגיעה לידי המערער, טרם חלוף המועד להגשת הבקשה להישפט בגינה, עקב תקלה, שמקורה בנסיבות אישיות ומשפחתיות.

עוד טען ב"כ המערער, כי בעת הרלוונטית, היה הרכב רשום על שמם של שני בעלים במשותף: המערער, אשר לא עשה בו שימוש מעודו ובא כוחו, אשר הרכב היה בשימושו הבלעדי. לדבריו בנסיבות אלה, היה על המשיבה להמציא את הודעת הקנס לשני הבעלים ואף נסתרת החזקה כי המערער, בעל הרכב, הוא שנהג בו בפועל.

בנוסף הדגיש ב"כ המערער את עיוות הדין שייגרם למערער ולאור סך כל האמור עתר לבית המשפט להורות על קבלת הערעור.

3.         ב"כ המשיבה עתרה לבית המשפט להורות על דחיית הערעור.

לדבריה, הודעת הקנס הומצאה כדין, לכתובתו הרשומה של המערער, בבית הוריו והאיחור בהגשת הבקשה נופל לפתחו בלבד.

עוד טענה ב"כ המשיבה כי על פי ההלכה הנוהגת, נימוקים ממין אלה שהעלה המערער ואף אחרים כבדי משקל מהם, לא נמצאו כמצדיקים הארכת המועד.

2

דיון והכרעה

4.         בבוא בית המשפט לבחון האם להיעתר לבקשה להישפט, שהוגשה באיחור, עליו לשקול, על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982, האם קמים נימוקים מיוחדים לעשות כן ולחלופין, האם הוכחו תנאי סעיף 229(ה) לאותו החוק, קרי "שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד, והיא הוגשה מייד לאחר שהוסרה המניעה". (ר' רע"פ 8651/13, סקה נ' מדינת ישראל).

5.         הודעת הקנס הומצאה לכתובת המגורים של המערער, בבית הוריו ואין בנימוקים האישיים והמשפחתיים שהעלה, כדי לבוא בגדר אלה הקבועים בסעיף 229ה דלעיל.

6.         אף ככלל, אין בטענה כי אחר ולא המערער ביצע את העבירה, כדי לבסס חשש לעיוות דין המצדיק גם הוא היעתרות לבקשה (ר' רע"פ 7709/13 סאסי נגד מדינת ישראל).

7.         עם זאת, בנסיבותיו הייחודיות של תיק זה, בהן ביצוע העבירה מיוחס למערער מכוח חזקת הבעלות ובפועל אינו הבעלים היחיד של הרכב ולטענתו, בעת הרלוונטית לביצוע העבירה היה הרכב בשימושו של הבעלים האחר, מצאתי כי יש להאריך את המועד להגשת הבקשה להישפט בגין הודעת הקנס.

8.         אשר על כן אני מורה על קבלת הערעור.

            התיק יוחזר לבית משפט קמא, להמשך ההליכים.

פסק הדין יועבר לב"כ הצדדים, באמצעות המזכירות.

ניתן היום, י"ז אייר תשע"ה, 06 מאי 2015, בהעדר הצדדים.