1

נוכחים:

ב"כ המערער עו"ד יגיל דרב ממשרדו של ארז דרב

ב"כ המשיבה עו"ד אורלי שרגנהיים

המערער בעצמו

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

1.         בפני ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה פ"ת (כב' השופטת מגי כהן), בתיק המ"ש 82-11-14 מיום 24.11.14, במסגרתה דחה את בקשת המערער להאריך את המועד להישפט בגין דוח שהוגש נגדו, ואשר מייחס לו ביצוע עבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר.

2.         ב"כ המערער טען כי המערער לא קיבל כלל את ההודעה לתשלום הקנס בגין העבירה נשוא הערעור, אלא אך נודע לו דבר קיומו במחצית השנייה של שנת 2013, עת הגיעה לביתו הודעה בדבר דרישת חוב לתשלום מהמרכז לגביית קנסות.

            הוסיף וטען ב"כ המערער כי מי שנהג בפועל היא אמו של המערער, ועל כן יהיה בדחיית הערעור, משום גרימת עיוות דין למערער, והכל כמפורט בטיעוניו דלעיל.

3.         ב"כ המשיבה טענה מנגד כי המערער לא עמד בחובה המוטלת עליו, לוודא כי כתובתו במשרד הפנים מאפשרת לדברי דואר רשום להגיע אליו. כמו כן טענה בהקשר זה כי המערער פנה לשינוי ולעדכון כתובתו במשרד הפנים 3 שבועות לאחר ביצוע העבירה, באופן שאיפשר להודעת התשלום השנייה למצוא את דרכה אליו.

            עוד לדברי ב"כ המשיבה, מששילם המערער את הקנס, הרי שהשתכללה הרשעתו, ואף מטעם זה בדין דחה בית משפט קמא את בקשתו להאריך את המועד להישפט, ולא כל שכן בעת שהוגשה בשיהוי ניכר.

2

4.         על בית המשפט לבחון האם יש מקום להאריך מועד להישפט תוך מתן הדעת לסיבות בעיטיהן הוגשה באיחור, וכן לבחון האם הוגשה באופן מידי לאחר שהוסרה המניעה. (רע"פ 8651/13, סקה נ' מדינת ישראל וכן רע"פ 9580/11, אייל יוסף נ' מדינת ישראל). והכל תוך מתן הדעת לחשיבות בדבר סופיות הדיון, ויעילות ההליך (ראה רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל).

5.         בענייננו נטען כי הסיבה בעטיה לא פנה המערער בבקשה להישפט במועד, הינה כי הדוח לא הגיע לידיעתו. עוד עלה כי כתובת המגורים שמסר המערער במשרד הפנים, כללה את שם היישוב קלנסואה, וכי אין המדובר בכתובת שדי היה בה כדי להוות כתובת מגורים להמצאת דבר דואר רשום, והראייה אף כי המערער עצמו מצא לנכון לפנות למשרד הפנים ולעדכן את כתובת המגורים, באופן שתכלול גם את מספר תיבת הדואר שלו.

6.         בהקשר לכך נאמר כי האחריות לעדכן את כתובת המגורים היא על המערער, ומקום שלא עשה כן, לא יוכל להישמע כי דברי הדואר לא הגיעו לידיו. (ראה רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל).

7.         התנאי הנוסף שיש לבחון האם הוגשה הבקשה להארכת המועד באופן מיידי לאחר שהוסרה המניעה, ובעניין זה נמצאנו למדים כי אף לשיטת המערער נודע לו דבר קיומו של הדוח בחודש יוני 2013, בעוד שבפועל פנה לבית המשפט בבקשה להארכת המועד רק בחודש נובמבר 2014.

8.         הוסף לכך את העובדה כי המערער שילם את הקנס כולל ריבית הפיגורים טרם פנייתו לבית המשפט בבקשה להארכת המועד להישפט, ובצדק גם היוותה נסיבה זו משום נימוק לדחיית הבקשה להארכת המועד על ידי בית משפט קמא בציינו כי ההרשעה הפכה לחלוטה.

9.         לאור סך כל האמור לעיל, לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטת בית משפט קמא ודין הערעור להידחות.

3

ניתנה והודעה היום י"ב שבט תשע"ה, 01/02/2015 במעמד הנוכחים.