1

נוכחים:

ב"כ המערערת - עו"ד דוד גולן

ב"כ המשיב - עו"ד טל בנאי-גת

המשיב הופיע

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

אסכים עם התביעה שבית משפט קמא לא החמיר בענישה, בנסיבות, אך בית משפט קמא, בגזר דין מפורט, הסביר את נימוקיו - בין היתר העובדה שלא ייחס משקל לעבירה בה הרשיע את המערער, העבירה החמורה לפי תקנה 144 לתקנות התעבורה של עזיבת מקום התאונה - עבירה בה לא הואשם המערער, והרשעתו תוך עשיית שימוש בסעיף 184 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982. כן נתן בית משפט קמא משקל לרשלנות תורמת במידת מה של נפגע העבירה.

ההלכה היא שאין תפקידה של ערכאת הערעור להתערב בענישה של הערכאה הדיונית אלא בנסיבות שזו חורגת במידה בלתי ראויה וקיצונית מהעונש ההולם. הדברים נקבעו שוב ושוב בפסיקתו של בית המשפט העליון. לשם הדוגמא אפנה לע"פ 512/13, פלוני נ' מדינת ישראל (04.12.13) "נקודת המוצא בסוגיה שלפנינו נשענת על הלכה, לפיה, ככלל - אל לה לערכאת הערעור להתערב בעונש שהושת בערכאה הדיונית, אלא אם כן מדובר בסטייה מהותית ממדיניות הענישה הראויה, או כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הדבר". לא זה המצב בתיק שלפנינו ולכן אין מקום להתערבות בגזר הדין והערעור נדחה.

2

הוקלד על ידי נופר דוידי