1

נוכחים:

המערער הופיע

ב"כ המשיבה - עו"ד יעלה הראל

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

נגד המערער נרשם דו"ח על-ידי השוטר רומן טאקץ', על-פיו, המערער החנה את רכבו במקום חניה המיועד לנכים בלבד. הדו"ח מיום 08.07.13, העבירה בניגוד לתקנה 72(א)(16) לת"ת.

המערער הכחיש את המיוחס לו וביקש להישפט, נשמעו ראיות ובית משפט קמא שמע את עדותו של המערער להגנתו ואת עדותו של עורך הדו"ח, השוטר טאקץ', קיבל מהמערער לעיונו תמונות שצולמו מהטאבלט בדיעבד ולא ביום האירוע, שבו המערער מנסה להוכיח את טענתו, שהחנה את רכבו שלא בחניה, אלא, במקום אחר הוא אומר 30 ס"מ משם ובמקום אחר הוא אומר מטר משם.

בית משפט קמא, בהכרעת דין מפורטת וארוכה למדי, קבע בסופו של יום קביעות עובדה וממצאי מהימנות, על-פיהם, תוך שהוא מנמק את הדברים ובהסתמך על ראיות נוספות כמו מכתב שכתב המערער בסיוע אשתו למשטרה.

בית משפט קמא הרשיע את המערער וגזר את דינו לקנס בסך 1,300 ₪. המערער איננו משלים עם פסק הדין של בית משפט קמא ותוקף את הכרעת דינו של בית משפט לתעבורה.

בערעור מבקש המערער להציג תמונות שלא הציג לפני בית משפט קמא, אך הוא טוען בפניי כי הציג אותן במכשיר הטאבלט לכב' השופט ע. נהרי.

2

עיון בפרוטוקול עדותו של המערער, עמ' 7 ש' 7, לפני בית משפט קמא, מלמד שאין זה נכון שאין טענתו של המערער שתמונות אלה הוצגו לפני בית משפט קמא באמצעות הטאבלט נכונה. לבד מכך, הכרעת הדין של בית משפט קמא מבוססת עובדתית על סמך התרשמות ממהימנותו של המערער וממהימנות השוטר טאקץ'. אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות עובדה ובממצאי מהימנות אלא בנסיבות חריגות, ונסיבות אלה אינן מתקיימות במקרה שלפנינו.

הנני דוחה את הערעור על הכרעת הדין.

העונש אינו חמור וגם לא אתערב בו.

הערעור נדחה.

הוקלד על ידי נופר דוידי