1

נוכחים:

המערער הופיע

ב"כ המשיבה - עו"ד שירי פרל

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער נהג ביום 06.08.14 ברח' השומר בבני-ברק באופנועו, כאשר במקום שאיננו מיועד לכך מחזיק כמות גדולה של דפים שלא היו מחוזקים היטב לרכב בניגוד לתקנה 85(א)(4) לת"ת. בשל כך פנתה אליו שוטרת, רס"ר ארבל, בבקשה שיציג לה את רישיונותיו, אך המערער סירב לעשות כן וכך גם עבר לכאורה וכך הואשם בעבירה נוספת על תקנה 23(א)(1) לת"ת.

המערער הכחיש את המיוחס לו בבית משפט קמא ונשמעו ראיות, ובית משפט קמא, בהכרעת דין מפורטת המתייחסת לכל טענות המערער ולדין הנוהג, קבע שאופן החזקת חבילת החוברות על רצפת האופנוע בין רגלי הרוכב הוא בגדר הובלה שלא כדין על-פי התקנות, קבע שסירובו של המערער להציג פיזית את מסמכיו על-ידי השוטרת יש בהם התנהגות הסותרת את תקנה 9(ב) לת"ת, וסירובו לעשות כן מהווה עבירה של אי-ציות להוראת שוטר על-פי התקנה המתאימה.

למסקנותיו המשפטיות הגיע בית משפט קמא לאחר שבחן את העובדות וקבע אותן לאור התרשמותו מאמינות עדי התביעה וגרסת המערער אותה דחה.

הערעור הוא על הכרעת הדין ועל גזר הדין. ההלכה היא שאין ערכאת הערעור מתערבת בקביעות עובדה ובממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית, אלא בנסיבות חריגות, בלבד שאינן מתקיימות במקרה זה. קביעותיו של בית משפט קמא, כאמור, מבוססות על ממצאי מהימנות ובחינה נכונה של הדין, ואין כל הצדקה להתערב בהן.

אפנה לעניין זה, למשל לע"פ 2439/10, פלוני נ' מדינת ישראל (06.06.12):

2

"כלל נקוט הוא מלפנינו, וכמובן אין בכך משום החידוש, כי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי העובדה והמהימנות של הערכאה המבררת, וזאת בשל יתרונה המובנה של האחרונה, אשר התרשמה ישירות ללא אמצעים מקשרים מהעדים ומהראיות...".

גם גזר הדין שהוטל על-ידי בית משפט קמא הוא גזר דין מידתי ואף לטעמי נוטה לקולא. בית משפט קמא גזר לו למערער פסילה מותנית ופסילה בפועל של 30 יום בלבד וקנס קל בסך 1,000 ₪ לתלום בשני תשלומים. אף בגזר הדין אין להתערב והערעור נדחה.

הוקלד על ידי נופר דוידי