1

נוכחים:

ב"כ המערער - עו"ד סרור מארון

ב"כ המשיבה - עו"ד כנרת מור

המערער הופיע

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

בפניי ערעור על פי סעיף 46א(א)+(ב) לפקודת התעבורה שעניינו בקשה לשנות את החלטתו של בית משפט קמא שלא להיעתר, שוב פעם, לבקשתו של המערער, ביצוע של תחילת עונש פסילה.

מדובר בהליכים שנמשכו בבית משפט קמא זמן רב שלא לצורך.

ביום 07.07.14 ניתן גזר הדין ובית משפט קמא נעתר ודחה את תחילת ריצוי עונש הפסילה בפועל לתקופה ממושכת של כארבעה חודשים, אך ב"כ המערער והמערער אינם מסתפקים בכך ומבקשים לדחות שוב את ביצוע הפסילה ליום 26.05.15.

הכלל הוא שעונש יש לבצע מיד עם נתינתו, במקרה זה כבר נהג בית משפט קמא במידת הרחמים ולפנים משורת הדין עם המערער, ולא מצאתי שיש הצדקה להיעתר שוב הפעם לדחיית תחילת ריצוי עונש הפסילה בפועל. יש לומר שהערעור הוגש ברגע האחרון, ובעיקר בניגוד מפורש לחוק הקובע שערעור כזה צריך שיוגש תוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה (סעיף 46א'(ב)). במקרה הנוכחי גם לגופו של עניין, מקום והמערער בחר במקום העבודה החדש שבשלו הוא מבקש את הבקשה אחרי שכבר ידע על עונש הפסילה, אין כל הצדקה להיעתר לערעור משום שבית משפט קמא לא טעה בהחלטתו.

לשמחתנו או לצערנו, ארצנו קטנה. המרחקים אינם גדולים גם מצור הדסה או נס הרים לאשדוד. אפשר להגיע מבלי רישיון נהיגה. עסקינן ב-60 ק"מ בלבד ומוניות ברוך השם וכלי תחבורה אחרים ציבוריים יש במדינת ישראל.

הערעור נדחה.

2

הוקלד על ידי נופר דוידי