1

נוכחים:

המערער הופיע

ב"כ המשיבה - עו"ד ליטל קורן

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

נגד המערער הוגש כתב אישום, על-פיו, ביום 26.06.14 בסמוך לשעה 12:20 בצהריים בצומת הרחובות המסגר-יצחק שדה, לא נתן זכות קדימה כפי שצריך היה לעשות מקום בו היה תמרור 301, שהיה מוצג בפניו.

על-פי הדו"ח ועל-פי עדות השוטר, עורך הדו"ח, רס"מ כרמי עובדיה, שהעיד בבית משפט קמא מאחר והמערער כפר באחריות למעשה, המערער נכנס לנתיב לכיוון יצחק שדה מרח' המסגר תוך שאין נוא נותן זכות קדימה לרכב אשר הגיע מכיוון יצחק שדה, וזה היה צריך לעצור את רכבו עקב התנהגותו של המערער, למרות שזכות הקדימה הייתה שלו.

בית משפט קמא קיבל את הדו"ח שערך השוטר, ת/1, וכן שרטוט שערך עובר לרישום העבירה ובפירוש קבע קביעות עובדה על סמך ממצאי מהימנות באמרו שהוא מאמין לגרסתו של השוטר, אשר העיד בפניו "עד התביעה הותיר רושם אמין ביותר, העד ערך תרשומת מפורטת בהתייחס לכל יסודות העבירה" (ת/1, עמ' 10 ש' 21 לפרוט').

בנוסף, בית משפט קמא הראה ראשית הודאה בדברים שאמר המערער לשוטר "...אתה צודק, תתחשב בי, יש לי ילדים..." וכן ראה תוספת ראייתית בכך שהמערער, בניגוד להלכות שמעון חרמון וסלומון אבו, לא העיד את בן-דודו, אשר ישב לידו ברכב.

בית משפט קמא, כאמור, קבע את קביעות העובדה על סמך ממצאי מהימנות וראיות שהיו לפניו. על-פי ההלכה הנוהגת, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות כאלה בנסיבות כאלה, ואפנה לע"פ 8002/13, מוחמד בדאני נ' מדינת ישראל (21.05.15).

בנסיבות, אין מנוס אלא לדחות את ערעורו של המערער על הכרעת הדין.

2

ובאשר לעונש, בית משפט קמא גזר למערער שלושה חודשי פסילה, אך עשה כן תוך שהוא חופף את אותם חודשי פסילה לשלושה חודשי פסילה אחרים אשר הוטלו על-ידי בית המשפט לתעבורה בחדרה על המערער זה מקרוב, בחודש פברואר 2014, ומשכך, העונש שהוטל על המערער של פסילה בפועל של שלושה חודשים, פסילה מותנית וקנס לא מכביד, אין בהן ענישה אשר מוצדק שערכאת הערעור תתערב בהן.

הערעור נדחה.

לפנים משורת הדין, המערער יפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט לתעבורה בתל-אביב יפו עד יום 07.06.15. ובאשר לקנס, זה ישולם ללא תוספת פיגור עד יום 01.07.15.

הוקלדעלידינופרדוידי