1

נוכחים:

המערער וב"כ עו"ד יעקב חודורוב

ב"כ המשיבה - עו"ד בן אסולין

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

לפניי ערעור על פסק דין בימ"ש תעבורה פתח תקווה, מיום 19.10.14, תיק 8633-11-12 במסגרתו הורשע המערער בעבירה של נהיגת רכב בניגוד לאיסור שימוש. בימ"ש גזר על המערער 5,000 ₪ קנס, פסילה בפועל בת 7 חודשים, פסילה על תנאי בת 10 חודשים למשך 3 שנים.

העבירה בוצעה ביום 19.11.12.

לפי דברי ב"כ המערער, הרכב הורד מהכביש ביום 1.10.12. המערער הינו נהג שכיר ולא בעלים של הרכב.

ביום 19.11.12 בוצעה לכאורה העבירה, כשבין לבין, הבעלים של הרכב תיקן הליקויים ברכב במלואם.

ביום 21.11.12 בוצע שימוע לבעלים של הרכב. השימוע הוצג לביהמ"ש. במהלך השימוע עולה כי הבעלים הציג בפני הקצין כי הליקויים טופלו, מודה שלא החתים את הבוחן על תיקון הליקויים, אך המשאית והגרור מסודרים. הקצין רשם, כי לאחר שהבוחן בדק את הרכב וראה כי הכל כשורה, אני נוטה להאמין לדברי בעל הרכב ולכן החלטתי שלא להשבית את הגרור. ומסיבה זו לא הוטלה פסילה מנהלית.

משמאשר הקצין כי הבוחן בדק את הרכב, לא השכלתי להבין מדוע לא הורה הקצין על ביטול האישום.

2

משמדובר בעבירה טכנית בלבד של אי חתימת הבוחן, הרי שההרשעה תעמוד בעינה, אך אני מוצאת להתערב בגזר הדין, העונש יעמוד על 7 ימי פסילה על תנאי למשך שנתיים, קנס בסך 150 ₪ שישולמו בתוך 30 יום.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר תשע"ה, 08/03/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלדעלידימטיפרנקו-אהרון