עפ"ת 54463/02/15 – עומרי כיוף נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים |
|
|
|
עפ"ת 54463-02-15 כיוף נ' מדינת ישראל
תיק חיצוני: |
1
|
מספר בקשה:1 |
||
בפני |
כב' השופט אמיר טובי
|
||
מבקשים |
עומרי כיוף |
||
נגד
|
|||
משיבים |
מדינת ישראל |
||
החלטה |
בפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין שניתן על ידי בית משפט לתעבורה בחיפה (כב' השופט ג' קרזבום), בתיק תת"ע 2699-11-13, ביום 15.1.15, בגדרו הוטלו על המבקש 3 חודשי מאסר על תנאי, 24 חודשי פסילת רישיון נהיגה, 4 חודשי פסילה על תנאי, וקנס בסך 1,500 ₪. לבקשת ב"כ המבקש, במעמד מתן גזר הדין, עיכב בית משפט קמא את ביצועו למשך 45 יום, לצורך הגשת ערעור.
המבקש הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של נהיגה בשכרות. כעולה מהודעת הערעור, אשר הוגשה באופן לקוני וללא נימוקים, ערעורו של המבקש מופנה כנגד הכרעת הדין בלבד. יצויין כי אף שבהחלטתי מיום 24.2.15 הוריתי לב"כ המבקש להגיש נימוקי הערעור עד ליום 1.3.15, אלה לא הוגשו עד כה.
בתגובתה התנגדה המשיבה לבקשה.
לאחר שבחנתי את הבקשה ואת הכרעת הדין, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה. השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון שעה שהוא נדרש לבקשה לעיכוב ביצוע גזר דין פורטו בהרחבה בפסיקה (ראו: ע"פ ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241 (2000)), כאשר נקבע כי ככלל עיכוב ביצוע יינתן רק במקרים בהם מתקיימות נסיבות מיוחדות, העולות בחשיבותן ובמשקלן על האינטרס הציבורי הגלום באכיפה מיידית של הענישה, ונטל השכנוע במקרה זה מוטל על המבקש.
בע"פ 2397/10 פרל נ' מדינת ישראל (19.4.10), התייחס בית משפט העליון לעיכוב ביצוע פסילת רישיון נהיגה בקבעו:
2
"במקרה דנן, העונש בו מדובר אינו כולל שלילת חירות אישית על דרך של מאסר או פגיעות דומות, אלא פסילה של רישיון הנהיגה בלבד (שיש בה רק משום הגבלת פעילות חלקית). במקרים שכאלה, משתנה נקודת האיזון כתוצאה משינוי עוצמתם של האינטרסים והזכויות המתנגשים: בעוד שאינטרס הציבור בביצוע העונש המיידי נשאר חזק, הפגיעה בזכויותיו של המערער קטנה בצורה משמעותית ומצדיקה את עיכוב העונש רק במקרי קיצון".
במקרה דנן, לא הצביע המבקש על כל נסיבה חריגה כאמור, המצדיקה עיכוב ביצוע גזר הדין, מעבר לעיכוב הביצוע שניתן במעמד מתן גזר הדין עד להגשת הערעור. ביחס לבחינת סיכויי הערעור, הכרעת דינו של בית משפט קמא מנומקת היטב, ובהיעדר כל הנמקה בגדר הודעת הערעור, אין כל מקום לקבוע כי סיכויי הערעור גבוהים לכאורה. יתר על כן, בהתחשב בכך שהדיון בערעור נקבע למועד קרוב, אין באי עיכוב הביצוע כדי לייתר הערעור.
לנוכח הדברים, לא מצאתי מקום להורות על עיכוב ביצוע גזר הדין. ככל שרישיון הנהיגה טרם הופקד במזכירות בית המשפט, על המבקש לדאוג להפקדתו ללא כל דיחוי.
ניתנה היום, י"א אדר תשע"ה, 02 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.
