1

נוכחים:

ב"כ המערער - עו"ד חיים שוורצברג

ב"כ המשיבה - עו"ד ניצן שפיר

המערער הופיע

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

בפניי ערעור שעניינו השאלה מתי בית משפט ייעתר לבקשה לפי סעיף 153 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982, משמע, בקשה לחזור מהודאה.

פסיקתו של בית המשפט העליון בסוגיה, ואפנה לפסיקה החל מפרשת ע"פ 3754/91, מדינת ישראל נ' סמחאת, פ"ד מה(5), 798, והמשך בע"פ 6349/11, שניידר נ' מדינת ישראל, (10.06.13) ורע"פ 1705/05, אבי מסיקה נ' מדינת ישראל ואחרים, עומד בקריטריונים - הנסיבות המיוחדות שיצדיקו היעתרות לבקשה כזו.

הכלל הוא, שלא תוּתר בקשה לחזור מהודאה אלא מקום ויש נסיבות מיוחדות. אחד התבחינים החשובים בסוגיה הזו הוא השאלה מתי מתבקשת הבקשה - קודם למתן גזר הדין או אחריו. חשוב לבדוק האם ההודאה היא חופשית ומרצון או שמא לא.

הנני סובר שכללים אלה וכללים נוספים עליהם עמדה הפסיקה מוליכים, לתחושתו של בית המשפט, שמא יש חשש שההודאה איננה הודאת אמת, ובוודאי שמא אדם אחר עבר את העבירה שבה הודה הנאשם שעומד לפני בית המשפט. במקרה שבפנינו, בקשתו הראשונה של המערער לחזור בו מהודאותיו מיום 11.06.14 טרם מתן גזר הדין, נתון זה עומד בצד הזכות לקבלת הערעור.

המערער, כבר בחקירתו במשטרה, טען שאחר נהג ולא הוא, ומסר מספר טלפון של האיש. החקירה לא בדקה את העניין עד תום. כן לא בדקה החקירה טענה אחרת של המערער, שלא היה כלל דלק ברכב - אותו רכב שנתפס על-ידי המשטרה, כך שכלל הוא לא נהג.

2

מנגד, הציגה ב"כ המדינה ראיות - דו"ח מעצר ודו"ח שוטר, כי המערער נראה נוהג בעצמו ברכב וזוהה לפי תעודת הזהות שלו, כך שתצהיר של אחר הנוטל על עצמו אחריות לנהיגה מתמיהַ.

לאחר שבחנתי כל שיקולים אלה נותר בלבי ספק ממשי, האם המערער הוא זה שעבר את העבירה, אם לאו.

המערער מבקש לחזור בו מהודאתו כשהוא ער לכך שאם תתקבל בקשתו הוא צפוי לחקירה בעבירה לא פחות חמורה, של שיבוש הליכי משפט ואולי הדחה בחקירה, ולמרות זאת הוא מבקש לחזור בו מהודאתו.

בנסיבות אלה, מצאתי לקבל את הערעור, לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא ולהחזיר התיק לניהול ההליך מראשיתו.

הוקלדעלידינופרדוידי