עפ"ת 6804/02/15 – לירן כהן נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים |
||
עפ"ת 6804-02-15 כהן לירן נ' מדינת ישראל |
|
19 פברואר 2015 |
1
|
|
בפני כב' השופט רענן בן-יוסף |
|
|
המערער |
לירן כהן |
||
נגד
|
|||
המשיבה |
מדינת ישראל |
||
נוכחים:
ב"כ המערער - עו"ד אבי אזולאי
ב"כ המשיבה - עו"ד שירי פרל
המערער הופיע
[פרוטוקול הושמט]
פסק דין
נגד המערער הוגש כתב אישום, על-פיו, ביום 15.11.13 בתל אביב, נהג כשהוא שיכור. בכל ליטר אוויר נשוף מריאותיו נמצאו 620 מק"ג אלכוהול.
המערער כפר באחריותו למעשה וטען "לא שיכור הייתי". בית משפט קמא שמע ראיות וקבע קביעות עובדה, בעיקר על סמך ממצאי מהימנות. עדות של השוטרים אשר ערכו את בדיקת מכשיר הינשוף אל מול עדות המערער ועדת ההגנה, אשתו, ואימץ חד-משמעית את עמדת עדי התביעה והרשיע את המערער.
בהכרעת דינו בית משפט קמא, באופן יסודי ומעמיק, בחן את כל טענות ההגנה של המערער ובהן הטענה שחתימה שמופיעה ומתחזה כחתימתו בחלק מהמסמכים, בעיקר על פלטי הינשוף, אינה שלו. בחן את סוגיית לוח הזמנים שב"כ המערער טען שאינה תואמת את ראיות התביעה, וכן בחן את סוגיית ספיגת האלכוהול בגופו של המערער בהתאם למסמך, מעין חוות דעת שהוציא ב"כ המערער מהאינטרנט והגיש לבית המשפט.
בית משפט קמא לא האמין למערער בהשוותו את דבריו לראיות אחרות ובהשוותו את דבריו לעדות אשתו, בנקודות מסוימות, כמו בשאלת השמרטף שמיהרו בשלה להגיע לביתם ועוד.
ההלכה היא שאין ערכאת הערעור מתערבת בקביעות עובדה וממצאי מהימנות שקובעת הערכאה הדיונית. באופן מיוחד אין להתערב בתיק שבפנינו ובאותן קביעות של בית משפט קמא, שהינן ללא ספק נכונות.
2
בית משפט קמא נעזר לצורך ההרשעה גם בקביעת מכשיר הינשוף, שלגביו ולטיבה של הבדיקה ושל המכשיר לא הייתה מחלוקת, המחלוקת הייתה רק בשאלה אם תוצאות הבדיקה שייכות למערער ולא לאדם אלמוני אחר, אך גם נסמך על ראיות נסיבתיות אחרות ואומר שדי באותן ראיות נסיבתיות אחרות להרשיע את המערער על-פי פסיקתו של בית המשפט העליון, ובהן ריח אלכוהול, הודאה בשתייה של שלוש בירות וכישלון כמעט מלא בבדיקת מאפיינים.
הרשעה בדין, במקרה זה, מעוגנת היטב ואין להתערב בה.
הוא הדבר באשר לעונש - בית משפט קמא גזר בתחילה למערער, מחמת טעות קולמוס, 36 חודשי פסילה. אחר כך תיקן את הטעות ל-30 חודשי פסילה בפועל, בנוסף לעונשים אחרים. בסיבות שבהן המערער נהג כאשר כמות אלכוהול כה רבה בריאותיו וכאשר עברו התעבורתי מכביד למדי, אף שאין לו הרשעות בעבירות שכרות, אין ערכאת הערעור יכולה לומר לערכאה הדיונית, טעית בכך שחרגת באופן קיצוני מהעונש ההולם.
הערעור, על כל חלקיו, נדחה.
ניתן והוּדע היום, ל' שבט התשע"ה, 19/02/2015, במעמד הנוכחים.
|
רענן בן-יוסף, שופט |
הוקלדעלידינופרדוידי
