ע"פ 2052/24

השופט יוסף אלרון

1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' עדן) ב-תפ"ע 20642-10-21 מיום 23.1.2024. בתום שמיעת מלוא טיעוני באת-כוח המערערים 4-2 ומששיקפנו את עמדתנו, הודיעה באת-כוח המערערים לעיל לאחר שנועצה עמם כי הם אינם עומדים על הערעור. אשר על כן, ערעורם של המערערים 4-2 נדחה. משכך נותר להכריע בערעור המערער 1 בלבד.

2. המערער 1 הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, המגולל מסכת אלימות קשה שביצע ביחד עם שלושה מאחיו (המערערים 4-2) כלפי אח נוסף (להלן: המתלונן), וזאת על רקע סכסוך ביחס לבעלות על מגרש. במועד האירוע המתלונן שהה בקרקע שבמחלוקת. המערערים הגיעו לאזור כשבידיהם מקלות. המערער 1 ניגש למתלונן ואמר לו "או שאתה יוצא מפה או שאנחנו שורפים אותך", או מילים דומות כאמור בכתב האישום המתוקן. בשלב מסוים, המערער 1 נכנס לרכבו וניסה לדרוס את המתלונן. לאחר מכן, שפך בנזין על רכבו של המתלונן, שילח ברכב אש באמצעות מצית וגרם לו להתלקח ולהישרף כליל. כתוצאה ממעשי המערער 1 בצוותא עם המערערים 4-2, נגרמו למתלונן חבלות ברחבי גופו והוא פונה לבית החולים.

המערער 1 הורשע על פי הודאתו כאמור בעבירות של ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 333 בשילוב סעיף 335(א)(2) וסעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); הצתה לפי סעיף 448 לחוק; ואיומים לפי סעיף 192 לחוק.

3. במסגרת גזר הדין, בית המשפט המחוזי התייחס לחומרה הגלומה במעשי המערער 1, וציין את מדיניות הענישה המחמירה הנהוגה בעבירות שבהן הורשע, את עובדת היותו נעדר עבר פלילי, ולצד זאת התייחס לקשיים בלקיחת אחריות מצדו וכן לשיקולי הרתעת היחיד והרבים. בהתאם, נגזר על המערער 1 עונש מאסר בפועל למשך 18 חודשים לצד ענישה נלווית.

4. בנימוקי הערעור עתרה באת-כוח המערער 1 לאפשר את חזרתו מהודייתו לפני בית המשפט המחוזי ואולם בפתח הדיון הודיעה כי אינה עומדת עוד על בקשתה זו בהתייחס לכלל המערערים. משכך, הדיון בסוגיה זו אף בעניינו של המערער 1 התייתר. בערעור ביחס לגזר הדין נטען כי עונש המאסר בפועל יפגע במשפחתו וישבש את מהלך חייו הרגיל, ועלול לפגוע בעסקו הפרטי. בתוך כך, נטען כי אין מדובר באירוע "המשקף את אורחות חייו".

5. עובר לדיון בערעור הוגש בעניינו של המערער 1 תסקיר מטעם שירות המבחן. שירות המבחן התרשם כי המערער 1 אינו מכיר בצורך בטיפול, ומשכך לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו. במעמד הדיון חזרה נציגת שירות המבחן על עמדה זו.

6. דין הערעור להידחות. ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בעונש אלא בנסיבות של חריגה קיצונית ממדיניות הענישה הנוהגת או במקרים שבהם חלה על פני הדברים טעות מהותית בגזר הדין (ע"פ 230/24 אלעמרני נ' מדינת ישראל, פסקה 24 (15.9.2024)). המקרה שלפנינו אינה נמנה עם חריגים אלה.

7. מדיניות הענישה בעבירות מסוג זה מחייבת מענה עונשי הולם שיש בו הן כדי לשמש גורם מרתיע כלפי הנאשם עצמו, הן גורם מרתיע כלפי אחרים מפני ביצוע עבירות דומות (ראו ע"פ 3216/20 מאור נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (10.12.2020)). זאת, אף כאשר מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי (ע"פ 8622/21 הולר נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (15.5.2022)). לא אחת הדגשתי כי "חומרתה של עבירת ההצתה הנובעת מפוטנציאל הנזק ההרסני הטמון בה לסביבה, לרכוש ולחיי אדם. אין לדעת כיצד תתפשט האש אשר 'דרכה לילך ולהזיק', ובמי תאחז ותפגע בדרך הילוכה הלא צפוי. גם במקרים בהם התכוון המצית לפגיעה אחת, אין בידיו של המשלח אש לשלוט בהשתוללותה, ואף שראשיתה ידועה - אחריתה מי ישורנה" (שם, פסקה 10). דברים אלה מקבלים משנה תוקף שעה שמדובר בהצתה שבוצעה בשטח עירוני.

לפנינו שרשרת מעשים חמורים שבוצעו כלפי שאר בשרו אחיו, מעשים אלימים כלפי גופו ורכושו של האח, מסכת עובדתית חמורה ביותר המלמדת על אדם שאינו בוחל באמצעים לשם השגת מטרותיו, תוך פגיעה חמורה בזולתו. מעשים מסוג זה מחייבים ענישה מחמירה ומוחשית, ולא מצאנו שבעונש שהושת עליו יש מענה עונשי הולם. אילו ערעור מדינה על קולת העונש היה עומד לפנינו מן הראוי היה להחמיר בעונשו. אכן, אנו סבורים שהמסכת העובדתית שבכתב האישום חמורה ביותר והעונש שהושת על המערער אינו מגלם את מדיניות הענישה ההולמת בנסיבות העניין.

8. לבסוף, יש לדחות אף את טענת המערער כי ראוי להקל עמו בעקבות "סולחה" בינו למתלונן. לעניין זה ציינתי כבר בעבר כי "אין בעצם ישוב הסכסוך בין הצדדים כדי למצות את האינטרס הציבורי שבהרתעת הרבים מפני ביצוע מעשים דומים" (ע"פ 3332/22 קוואסמי נ' מדינת ישראל (1.12.2022). זאת, בפרט בראי מסקנתנו כי עונש המערער חורג משמעותית לקולה ואינו הולם את מעשיו.

9. אשר על כן, הערעור נדחה.

המערער יתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 1.1.2025 עד השעה 10:00 בכלא דקל או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 074-7831077, 074-7831078.