1.        לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, לנוכח המעשים הקשים והחמורים שבהן הורשעו המערערות, ומבלי שנעלם מעינינו מצבן האישי והמשפחתי הקשה של כל אחת ואחת מהמערערות, קיבלו המערערות את המלצת בית המשפט וחזרו בהן מערעוריהן.

           אשר על כן, הערעורים נדחים.

2.        כפי שהתרשמנו, הן מטיעוני באי כוחם המלומדים של המערערות, והן מדברי המערערות עצמן, הן מודעות לחומרת מעשיהן, מביעות חרטה כנה על מעשיהן, ועותרות למחילה ולסליחה מההורים ומהילדים שנפגעו. הדברים באים לבידי ביטוי הן בתסקירי שירות המבחן שהונחו לפנינו והן בעצם הסכמתן של המערערות לחזור בהן מהערעורים. יש להניח כי בבוא היום, הדברים יעמדו לזכותן של המערערות.

3.        רשמנו לפנינו את בקשת המערערות כי שב"ס יעשה מאמץ לשלבן במסגרות שיאפשרו להן ללכת בדרך השיקום, כמו קבוצה בתחום האלימות (כפי שנתבקש על ידי המערערת בע"פ 3316/23). זאת, בנוסף לתקוותן לחידושה של קבוצת האימהות שהופסקה בשל אילוצים שונים. בהקשר זה יוער כי בא כוחה של המערערת בע"פ 2859/23 הפנה את תשומת הלב לקשיים המיוחדים מהם סובלים ילדיה אשר בגינם היא אינה משתלבת בקבוצת האימהות, וביקש כי יעשה מאמץ נוסף לסייע לה בכל הנוגע למפגשים מתאימים עם ילדיה. חזקה על שב"ס כי יבחן בקשות אלה של המערערות בתשומת לב מתאימה.

           ניתן היום, ‏י"ד בכסלו התשפ"ד (‏27.11.2023).

_________________________

23026070_E01.docx  סח