לפניי בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר לתקופה של חמש וחצי שנים שהוטל על המבקשים. המבקשים הורשעו כל אחד בנפרד בעבירות של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק)וחבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק.

           המבקשים הגישו ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין ובא כוחם טען בדיון שלפניי כי יש מקום לעכב את ביצוע העונש, וזאת הן לאור סיכויי הערעור והן מאחר שהמבקשים נעדרי עבר פלילי, היו משוחררים בתנאים במהלך ניהול ההליך הפליל בעניינם ויש לאפשר להם להגיע לדיון בערעור לפני שהתחילו לרצות את עונש המאסר שהוטל עליהם.

המשיבה התנגדה לבקשה והפנתה לכלל לפיו לנאשם שהורשע בפלילים לא עומדת עוד ככלל חזקת החפות, ועליו לשאת בעונש באופן מיידי.

           לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות. אכן כפי שציינה באת כוח המשיבה, למבקשים לא עומדת עוד חזקת החפות. העבירה שבה הם הורשעו היא עבירה חמורה הכרוכה בשימוש בנשק. אכן, המבקשים לא הורשעו בפליליםבעבר והם אף שוחררו בתנאים מגבילים במהלך ניהול ההליך. יחד עם זאת, לאור חומרת העבירות, לאור העובדה שהן בוצעו לכאורה לפני זמן לא רבולאור האינטרס הציבורי כי מי שהורשע בדינו יתחיל לשאת את עונשו בסמוך לאחר מכן–אני סבורה כי כפי שהבהרתי בראשית הדברים – אין לקבל את הבקשה.

           המבקשים יתייצבו לביצוע עונש המאסר ביום 21.7.2024 בכלא "דקל" בבאר שבע, או בכלא אחר לפי הוראת שב"ס. כל תנאי השחרור שחלו על המבקשים יעמדו בעינם עד להתייצבות המבקשים במאסר.

           ניתנההיום, ‏י"בבאיירהתשפ"ד (‏20.5.2024).

_________________________

24040090_P01.docx  סא