ע"פ 49464-08-24

לפניי בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו של המבקש במסגרת עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת פ' נויבירט) מיום 30.4.2024 ויום 9.7.2024.

בתמצית יצוין כי המבקש הורשע לאחר הליך הוכחות בעבירות של הצתה וחבלה במזיד לרכב ממניע גזעני, לפי סעיפים 448(א), 413ה ו-144ו לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על המבקש נגזרו 16 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלויים.

  בבקשתו, המבקש ציין כי הוא משוחרר בתנאים מגבילים למעלה משנתיים, אשר הוקלו מעת לעת באופנים "כאלה ואחרים" כהגדרתו. למעשה, מיום מתן גזר הדין הוא שוהה בתנאים לפיהם הוא עובד במהלך היום ומצוי במעצר בית לילי. לדבריו, רעייתו מצויה בחודשי הריון מתקדמים, ובעקבות זאת הם מבקשים להעתיק את מקום מגוריהם מהחווה שבה הם מתגוררים כיום, בהתאם לתנאי שחרורו, לישוב הסמוך לבית הוריו. עוד טען המבקש כי הוא לא הפר את תנאי שחרורו ואין תכלית של ממש "להצר את צעדיו" זמן כה רב.

בא-כוח המשיבה התנגד לחלופת המגורים המוצעת, תוך שציין את קירבתה היחסית למקום ביצוע העבירות. צוין כי המשיבה אינה שוללת "בחינה קונקרטית" של מקום מגורים חלופי אחר, ככל שיוצע.

במהלך הדיון, המשיבה ביקשה להציג חומר חסוי, אשר בחלקו מתייחס להפרות לכאורה של תנאי שחרור המבקש. בא-כוח המבקש לא התנגד כי החומר החסוי יונח לפניי, הגם שחלק על האופן שבו המשיבה נערכה לדיון, מבלי שהודיעה עובר לדיון על כוונתה להציג חומר חסוי כאמור.

קיימתי דיון בדלתיים סגורות במעמד גורמי הביטחון הרלוונטיים, ובסיומו שבתי ושמעתי את בא-כוח המבקש, לאחר שהצגתי לפניו כי בין היתר, נטען כי למבקש ריבוי הפרות של התנאים בהם הוא מצוי. אציין כי הקשתי על גורמי שירות הביטחון הכללי, וזאת בהתייחס למידע החסוי שהונח לפניי, ובסופו של יום אני סבור כי יש בסיס להתנגדות המשיבה להעתקת מקום מגורי המבקש כמוצע על ידו כיום, וזאת כאמור בהתבסס בין היתר על המידע החסוי בעניינו.

בנסיבות האמורות, הבקשה נדחית.